במהלך הטרימסטר השלישי להריון, פעילות גופנית, נשימה עמוקה ושכיבה על הגב, עשויים להיות מאוד לא-נוחים לנשים ההרות. הורדת משקל העובר ע”י סביבה נטולת משקל (Microgravity) עשויה להקל מעט על אי הנוחות.
המחקר בדק את השפעת Heart Rate Variability (HRV), והתאמה הקרדיווסקולרית לשכיבה, הקלה על המאמץ הנשימתי (נשימה איטית עמוקה) ופעילות גופנית קלה-מתונה של גפה תחתונה בנשים הרות, הן בסביבה יבשה והן בזמן טבילה במים, המדמה מיקרו-גרביטציה.
6 נשים בטרימסטר השלישי להריון (31±3 years; 67.8±8.3 kg; 163±3 cm; gestational age 26±6 weeks) השתתפו במחקר. החוקרים ניטרו את קצב הלב במצב בזאלי (ביום נפרד, ישיבה נינוחה בחדר שקט, בטמפ’ של 22 מעלות) ובשתי סביבות שונות (התעמלות, ב-22 מעלות ובסביבה מימית, בטמפ’ של 34 מעלות). הבדיקות נעשו בימים שונים, בחמישה מצבים:
1) שכיבה על הגב
2) מאמץ גופני קל של גפה תחתונה בעמידה
3) מאמץ גופני מתון של גפה תחתונה בעמידה
4) בזמן נשימה עמוקה (קצב נשימה, 0.1 הרץ)
5) בזמן שכיבה מבוקרת (שכיבה על הגב)
בהשוואה למצב הבזאלי, קצב הלב עלה מעט בכל המצבים הן באימון גופני (16%+) והן במים (8%+), בעוד שלחץ הדם לא עלה.
יחס LF/HF, מרקר לאיזון סימפטווגאלי, עלה באופן משמעותי בזמן מנוחה מהתעמלות (5.0±2.4, p<0.05), אך לא בזמן מנוחה במים (2.7±1.5) ועלה עוד יותר בזמן פעילות קלה ומתונה הן בהתעמלות והן בסביבה מימית.
במהלך נשימות איטיות בשתי הסביבות (מצבים 4 ו-5), יחס LF/HF עלה באופן פרדוסקלי, בהשוואה למצב הבזאלי. יחס LF/HF עלה משמעותית (6.5±2.6, p=0.01) בזמן ונטילציה בשכיבה על הגב, אך רק בהתעמלות.
רק קצב הלב ירד הן במנוחה מהתעמלות ((-46.2%, p<0.05 והן במנוחה בסביבה מימית (24.6%, p<0.05-) בהשוואה למצב הבזאלי, בזמן ש-LF נותר כמעט ללא שינוי.
טבילה במים תרמונייטרלים, המדמים מיקרו-גרביטציה, הראתה מספר אפקטים חיוביים על ההתאמה האוטנומית לתמרונים שונים (תנוחת שכיבה על הגב, פעילות גופנית, נשיהמ איטית עמוקה) בנשים הרות בטרימסטר השלישי. השפעות אלו חשובות בעיקר בזמן שכיבה על הגב, עדות להקלה על תסמיני הלחץ של העובר באמצעות מיקרו-גרביטציה.
1824-7490 (Print) 1825-1234 (Online) Sport Sciences for Health
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!