בקרב עוברים עם חשיפה תוך-רחמית לנגיף הקורונה לא תועד סיכון מוגבר לבעיות נוירו-התפתחותיות בילדות מוקדמת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
במחקר הפרוספקטיבי ביקשו החוקרים לבחון אם חשיפה תוך-רחמית לקורונה מלווה בסיכון מוגבר לבעיות נוירו-התפתחותיות בילדים בגילאי 12, 18 ו-24 חודשים. מדגם המחקר כלל 2,003 נשים הרות (גיל ממוצע של 33.3 שנים) ממדגם ASPIRE, אשר גויסו למחקר לפני שבוע 10 להיריון והיו במעקב לאורך 24 חודשים לאחר הלידה; 10.8% מהן נחשפו לנגיף הקורונה במהלך ההיריון.
האימהות נדרשו להשלים את שאלוני Ages & Stages Questionnaire, Third Edition (או ASQ-3), כלי סקירה תקף להערכת עיכוב נוירו-התפתחותי, בגילאי 12, 18 ו-24 חודשים לאחר הלידה. מצב נוירו-התפתחותי היה זמין אודות 1,757 ילדים בגיל 12 חודשים, 1,522 ילדים בגיל 18 חודשים ו-1,523 ילדים בגיל 24 חודשים.
התוצא העיקרי היה מדד מתחת לסף של ASQ-3 בכל אחד מהתחומים ההתפתחותיים הבאים: תקשורת, פעילות מוטורית גסה, פעילות מוטורית עדינה, פתרון-בעיות וכישורים חברתיים.
שיעורי ההימצאות של מדד ASQ-3 חריג לא היו שונים בין ילדים עם חשיפה תוך-רחמית לקורונה ואלו ללא חשיפה לזיהום הנגיפי, בגילאי 12 חודשים (P=0.39), 18 חודשים (p=0.58) ו-24 חודשים (p=0.45).
לא תועד קשר בין חשיפה תוך-רחמית לקורונה ובין מדד ASQ-3 חריג בילדים בכל קבוצות הגיל.
העדר הקשר בין חשיפה לקורונה במהלך ההיריון והפרעות נוירו-התפתחותיות נותר ללא שינוי גם כאשר נלקחו בחשבון גורמים דוגמת לידה מוקדמת ומין היילוד. מניתוח סטטיסטי נוסף לא עלו הבדלים בסיכון על-פי הטרימסטר בו אובחן הזיהום, נוכחות חום, או התפתחות הזיהום לאחר קבלת החיסון כנגד הנגיף.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הפרוספקטיבי מעיד כי חשיפה תוך-רחמית לזיהום אימהי בנגיף הקורונה אינה מלווה בעליה בסיכון לבעיות נוירו-התפתחותיות בילדים עד גיל שנתיים.
JAMA Netw Open, Oct 16, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!