דוח חדש שפורסם בידי משרד הבריאות חשף מציאות כואבת: בשנים 2018 – 2022 נרשמו 1.7 מיליון טיפולים אונקולוגיים ב-23 בתי חולים ציבוריים ברחבי הארץ, אך למעשה רק ארבעה מרכזים מרכזיים הם אלה המספקים 60% מכלל הטיפולים האונקולוגיים במדינה.
מאחורי האחוזים הללו עומדים סיפורים אנושיים של התמודדות. מטופלים מהפריפריה נאלצים לנסוע מרחקים ארוכים כדי לקבל טיפול בסיסי. תושבי הדרום, הצפון וחיפה – המהווים חלק משמעותי מאוכלוסייה – מוצאים עצמם נוסעים למרכזים רחוקים, דבר שיכול להקשות על ההיענות והיעילות של הטיפול. 36% מהטיפולים של תושבי הדרום, 18% מתושבי חיפה ו-12% מתושבי הצפון ניתנים בבתי חולים מחוץ למחוז המגורים שלהם.
כשמדברים על טיפולים רפואיים, כל קילומטר שנוסעים הוא נטל. כל שעת נסיעה היא זמן יקר שנלקח מההחלמה, מהתקווה. מערכת הבריאות שלנו מייצרת מציאות שבה המיקום הגיאוגרפי הופך להיות גורם מכריע בטיפול הרפואי – והרי זו בדיוק ההפך ממה שמערכת בריאות צריכה לייצג.
כדי לגשר על הפערים הללו נדרשת חשיבה אחרת. חדשנות רפואית היא לא רק טכנולוגיה מתקדמת שמסייעת בניתוחים מורכבים ומבטיחה את בטיחות המטופל, אלא כלי אסטרטגי שביכולתו לשנות את נוף הרפואה הישראלית, ולממש את עקרונותיה הבסיסיים שמערכת הבריאות הישראלית מושתת עליהם מראשית ימיה – צדק, חמלה ועזרה הדדית. לקיחת טיפול שכיום זמין רק במרכזים הגדולים ולאפשר אותו בפריסה ארצית – זו המהפכה האמיתית.
כך למשל הטיפול בגרורות סרטניות בעומק המוח באמצעות ניתוח ממוקד מציג אופק חדש ברפואה, שכן הוא יכול להחליף ניתוחים מורכבים ומסוכנים, כגון ניתוחי מוח פתוח, תוך מזעור הסיכונים וביעילות גבוהה. כיום, טיפול זה מתאפשר רק בבית חולים אחד במרכז הארץ ואינו נגיש למרבית החולים שזקוקים לו, ולכן הוא צריך להפוך לפרוצדורה נגישה, ממוקדת וזמינה בכל רחבי הארץ.
דוגמה נוספת היא האונקולוגיה האינטגרטיבית אשר מציעה גישה רפואית חדשנית המשלבת טיפולים משלימים ותומכים, הנסמכת על מחקר מדעי מוכח, במטרה להפחית סבל ולשפר את איכות החיים של מטופלים אונקולוגיים. גם כאן, הטיפול מוגבל למספר מצומצם של מרכזים, על אף הצלחתו במדינות מפותחות רבות.
על פניו טכניות שתי דוגמאות אלה למעשה חושפות את העומק האמיתי של הפערים הרפואיים: כאשר חדשנות נותרת נחלת המרכז, היא אינה משרתת אלא קבוצה מצומצמת של אזרחים. הנגשת גישות אלה לכלל האוכלוסייה, ללא תלות במיקום גיאוגרפי או רקע סוציו־אקונומי, היא צעד מכריע בצמצום פערים רפואיים.
לפיכך נדרשת חשיבה מערכתית עמוקה יותר, שתאפשר פריסה שוויונית של משאבים רפואיים. אנו עומדים בנקודת זמן קריטית, שבה ההתקדמות הטכנולוגית יכולה להיות גורם מכריע – אך ורק אם תהיה זמינה לכלל האוכלוסייה. במצב הנוכחי, כל חדשנות שתישאר נחלת המרכז תהפוך מפתרון לבעיה: היא תעמיק את הפערים ותרחיב את אי-השוויון שכבר קיים. הנגשת טכנולוגיות רפואיות מתקדמות לפריפריה אינה רק שאלה של רצון טוב, אלא של מחויבות לזכות הבסיסית ביותר – הזכות לטיפול רפואי איכותי ושוויוני לכל אזרחית ואזרח בישראל.
הטכנולוגיה הרפואית: גשר או חומה? – זה תלוי במקבלי ההחלטות!
ד”ר יובל גרובר, נוירוכירורג בכיר ומנהל שירות תחום ניתוחים אנדוסקופיים לבסיס גולגולת במרכז הרפואי לגליל
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!