מחקר המתפרסם היום ב-N Engl J Med מצביע על יעילותה של תרופה מקבוצה חדשה, ה-Riociguat , בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי כרוני תרומבואמבולי, בהשגת שיפור יכולת במאמץ והתנגדות ריאתית ווסקולרית.
ברקע מציינים החוקרים כי Riociguat היא תרופה מקבוצה חדשה (סטימולטרים מסיסים של guanylate cyclase ) אשר הראתה במחקרים קלינים קודמים תועלת בטיפול ביל”ד ריאתי תרומבואמבולי כרוני.
במחקר מפאזה III זה , שהיה רב מרכזי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר קלצבו השתתפו 261 מטופלים עם יל”ד ריאתי תרומבואמבולי שאינו בר ניתוח או יל”ד ריאתי עיקש לאחר אנדרטרקטומיה ריאתית שחולקו באקראי בין קבלת פלצבו או ריוסיגואט.
יעד המחקר המרכזי היה שינוי מתקופת הבסיס ועד השבוע ה-17 למעקב במרחק הליכה למשך 6 דקות. יעדי המחקר המשניים כללו שינויים ממועד התחלת המחקר של התנגדות ווסקולרית ריאתית, רמות NT-proBNP , ציון תפקודי לפי ה-WHO , זמן עד להחמרה קלינית, מדד Borg לקוצר נשימה, משתני איכות חיים ובטיחות.
החוקרים מדווחים כי בשבוע ה-16 , מרחק ההליכה ב-6 דקות עלה בממוצע ב-39 מטר בקבוצת הריוסיגואט, בהשוואה לירידה של 6 מ’ בקבוצת הפלציבו (הבדל ממוצע של ריבועים פחותים 46 מ’ ברווח בר סמך ב-95% הסתברות של בין 25-67 , P<0.001 ).
התנגדות ווסקולרית ריאתית פחתה ב-226 יח’ של dyn·sec·cm5 בקבוצת הריאוסיגואט לעומת עלייה של 23 יח’ בקבוצת הפלציבו. (הבדל ממוצע של ריבועים פוחתים היה 246- יח’ dyn·sec·cm5 ורווח בר סמך ב-95% הסתברות של 303- , 190 – , p<0.001 ).
ריאוסיגואט היה קשור גם לשיפור מובהק ברמות ה-NT-proBNP (עם P<0.001) וקבוצה תפקודית לפי ה-WHO (עם P=0.003).
תופעות הלוואי הרציניות הנפוצות ביותר היו כשל חדרי ימני (שיעור של 3% בשתי הקבוצות) וסינקופה (2% בקבוצת הריאוסיגואט ו-3% בקבוצת הפלציבו).
החוקרים מסכמים כי ריאוסיגואט משפר יכולת מאמץ והתנגדות ווסקולרית ריאתית באופן מובהק במטופלים עם יל”ד כרוני ריאתי תרומבואמבולי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!