להלן סיכום הכנס השנתי של “עתיד” – העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות שהתקיים בהמרכז הרפואי שערי צדק בנושא מוות פתאומי בלתי מוסבר בתינוקות, כפי שהועבר אלינו על “שקדי תקשורת” :
– ב 12 השנים האחרונות ניכרת בישראל מגמת יציבות בשיעורי תמותת תינוקות ממוות פתאומי בלתי מוסבר[1]
– עישון הוא גורם הסיכון העיקרי כיום למוות בעריסה
– הימנעות מעישון של האב האם ומטפלים נוספים עשויה להציל חיים של כ-40 תינוקות נוספים בשנה בישראל
– הורים ומטפלים אחרים בתינוק אינם מיישמים את ההמלצות מצילות החיים גם כשהם מודעים להן
ב-12 השנים האחרונות (1997 2009) נותרו שיעורי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר בתינוקות בישראל ללא שינוי משמעותי והם עומדים על כ-0.5% ל-1000 לידות חי[2]. כך עולה מאנאליזה חדשה לנתוני הלמ”ס שהוצגה לראשונה היום (22.3) בכנס השנתי של “עתיד” – העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות והמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. הכנס נערך בבית החולים. בהיעדר נתיחה שלאחר המוות וחקירת זירת האירוע לאבחון מוות בעריסה לא ניתן לקבוע מהו המספר המדויק של התינוקות שמתו מוות בעריסה, מכלל מקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר בישראל. העישון הפך כיום לגורם הסיכון המוביל למוות בעריסה, בתינוקות שמושכבים לישון על גבם. בישראל, נותר שעור מקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר בתינוקות באוכלוסיה הערבית גבוה פי 3 יותר! מבאוכלוסייה היהודית. בעולם ובישראל מצויים תינוקות בנים בסיכון גבוה פי 1.5 מבנות למות מוות בעריסה.
בעקבות יישום ההמלצה להשכיב תינוקות לישון רק על גבם, חלה בעולם המערבי ירידה דרסטית של 50- 70% בשיעור תמותת התינוקות ממוות בעריסה.
דר’ ענת שץ, יו”ר עמותת עתיד – העמותה הישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות: “בישראל, הרוב המכריע של התינוקות שנפטרים באורח פתאומי ובלתי מוסבר, לא עוברים נתיחה לאחר המוות וזירת האירוע לא נבדקת בדקדקנות, כפי שנדרש לקביעת אבחנה של מוות בעריסה. בשנת 2009 בוצעו במכון לרפואה משפטית רק 2 נתיחות של תינוקות שנפטרו באורח פתאומי. בהעדר נתיחה, לא ניתן לקבוע כמה מבין 84 התינוקות שנפטרו ב- 2009, באורח פתאומי ולא מוסבר (לפי תעודות הפטירה) מתו כתוצאה מתאונה, ממחלה, או מפגיעה מכוונת וכמה מתו מוות בעריסה. ללא יכולת לאבחן מקרים מובהקים של מוות בעריסה, אנו מתייחסים לכל מקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר, העלולים להישנות ולסכן את חייהם של הילדים הבאים במשפחה”.
בכנס הוצגו גורמי סיכון נוספים להשכבה על הבטן, המעלים בשיעורים ניכרים את הסיכון למוות בעריסה: עישון של האם וגם האב בהריון או בסביבת התינוק, הימנעות מהנקה, לינה משותפת ולידת תינוקות פגים.
דר’ ענת שץ: “מסקרים שונים שערכנו בעמותה ניכר, כי המודעות לגורמי הסיכון למוות פתאומי בארץ אינה מספקת, וכשהיא כבר קיימת הורים ומטפלים אינם מיישמים את ההמלצות מצילות החיים”.
“יש מקום להרחיב את המודעות לגורמי ההגנה והסיכון בקרב המטפלים השונים, מלבד ההורים, ולעודד השתתפותם בקורסי החייאה לתינוקות. הדבר נכון אף יותר, לאור מקרי המוות בתינוקות, שהתרחשו לאחרונה בישראל במעונות היום ואצל מטפלים נוספים, שאינם ההורים”, מדגישה דר’ שץ.
9 מ- 10 אמהות לתינוקות שמתו מוות בעריסה מעשנות !
הימנעות מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה, של בני הזוג ושל כל המטפלים שבאים במגע עם התינוק, עשוייה להפחית בכ60% נוספים את מספר מקרי המוות בעריסה. בישראל מדובר בהצלת חיים של כ-40 תינוקות נוספים!
הסיכון של אמהות מעשנות לאבד תינוק כתוצאה ממוות עריסה, גבוה פי 4 יותר מאשר אמהות שאינן מעשנות. 9 מתוך 10 נשים שתינוקן מת מוות עריסה נהגו לעשן, כך עולה ממטא-אנאליזה שבוצעה באנגליה, במסגרתה נותחו 21 מחקרים שבוצעו בעולם. גם כשהאם ההרה חשופה לעישון פאסיבי בלבד נגרם נזק לעובר וליילוד והסיכון למוות בעריסה עולה משמעותית.
בנוסף קיים קשר כמותי בין מספר הסיגריות שהאם מעשנת למידת הסיכון למות תינוקה. אם המעשנת למעלה מ- 20 סיגריות ביום מעלה פי 5 את הסיכון למות תינוקה.
גם עישון פאסיבי מיד שלישית (Third Hand Smoking ) מעלה הסיכון למוות בעריסה. מטפלת במעון יום, המעשנת מחוץ למעון ולא בסמוך לתינוק, וניגשת לטפל בו, לאחר מכן, כשבגדיה ושערותיה ספוגים בחלקיקים טוקסיים, שמקורם בעשן סיגריות, גורמת לתינוק לשאוף חלקיקים ומעלה את הסיכון למוות בעריסה. על מטפלים מעשנים להקפיד להתרחץ ולהחליף בגדים לפני המגע עם התינוק.
דר’ ענת שץ: “ההמלצות להימנעות מעישון מתייחסות לאם וגם לאב בזמן ההריון ולאחר הלידה. מסקר שערכנו בארץ, דווחו קרוב ל-21% מהאמהות לתינוקות בגילאי 1-6 חודשים, המשתייכות למעמד סוציו אקונומי בינוני-גבוה, כי עישנו לפני ההריון. 10% מהן דווחו כי עישנו בזמן ההריון. 32% מבני זוגם עישנו לפני ההריון ו-19% הוסיפו לעשן בזמן ההריון. רוב הנשאלות שהמשיכו לעשן בהריון ידעו מהן הסכנות הכרוכות בעישון ובכל זאת לא חדלו ממנהגן. אצל אלו שהפסיקו לעשן נמצא שהמנבאים הטובים ביותר להפסקת עישון בהריון הם המודעות לסיכון לפני ההריון ורמת השכלה גבוהה”.
50 90% ממקרי המוות בעריסה קורים בשינה משותפת
לדבריו של פרופ’ אד מיטשל ( (Ed Mitchell , יו”ר החברה הבינלאומית לחקר ומניעת מוות בתינוקות 50% מכלל מקרי המוות הפתאומי הבלתי צפוי בתינוקות מתרחש בעת שינה משותפת, ומגיע ל-90% מהמקרים מתחת לגיל חודש. אם שנרדמת עם תינוקה על ספה מסכנת את חיי תינוקה פי 22, מאם שתינוקה ישן במיטה נפרדת. מעבר לסיכון הכרוך בתאונה על ידי מחיצה פיזית של התינוקות, בשינה משותפת קיים סיכון, בלתי תלוי, למוות עריסה שככל הנראה קשור לחימום יתר ולעלייה בדו תחמוצת הפחמן.
דר’ ענת שץ: “מומלץ להשכיב את התינוק במיטה נפרדת, הסמוכה למיטת ההורים ולהימנע משינה משותפת עד גיל 6 חודשים. הדבר נכון במיוחד כשהאם או כששני ההורים מעשנים, צורכים אלכוהול ו/ או סמים, או עייפים מאוד. כמו כן, מומלץ להימנע מ’מיטות מרפסת’, בהם מיטת התינוק המשכית לזו של ההורים”.
דר שץ מדגישה, כי “הסיכון בשינה משותפת גובר על היתרון שביצירת קשר אם תינוק, שניתן לטפחו הן בהנקה והן בטיפול ובמגע כשהתינוק ער”.
תינוק שמושכב לישון באופן קבוע על פי כללי הבטיחות, על גבו על ידי הוריו, ואילו באופן חד פעמי מושכב לישון על בטנו אצל מטפל אחר (בני משפחה אחרים כמו סבים וסבתות, או בידי מטפלים בבית ומחוצה לו), מצוי בסיכון גבוה פי 18 למוות. לכן ניכרת חשיבות לחידוד והטמעת כללי ההגנה על חייהם של התינוקות ומניעת גורמי סיכון בקרב מטפלים שאינם ההורים.
הנקה מפחיתה הסיכון למוות פתאומי ב-50%
פרופ’ פרן הוק (Fern R. Hauck ) חברת כוח המשימה לנושא מוות בעריסה באקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הציגה מטא-אנאליזה חדשה, שעתידה להתפרסם במגזין לרפואת ילדים Pediatrics . מחקר העל הקיף 18 מחקרים לבחינת ההשפעה המגנה שיש להנקה על חיי תינוקות. מהמחקר עולה, כי לכל הנקה השפעה מגנה, גם אם התינוק יונק זמן קצר או ניזון מהנקה באופן חלקי. עם זאת, לדבריה של פרופ’ הוק ההגנה על התינוק עולה ככל שמשך ההנקה ארוך יותר.
הסיכון למוות עריסה בתינוקות יונקים קטן ב-50% לעומת תינוקות שאינם יונקים. לכן מומלץ לא לוותר על ההנקה ולהיניק את התינוק, ככל שמתאפשר, גם אם באופן חלקי.
פגים מצויים בסיכון גבוה פי 2- 4 מיילודים שנולדו במועדם
מחקרים שונים מצביעים, כי שכיחות מקרי המוות בעריסה של תינוקות שנולדו פגים, גבוהה פי 24 מיילודים שנולדו במועד. במטרה לרדת לשורש התופעה פורסמו בשנים האחרונות מספר מחקרים שמצאו, כי תגובתם של יילודים שנולדו פגים למצוקה נשימתית יעילה, באופן משמעותי, כאשר הם שוכבים על הגב מאשר על הבטן. ממאמר שפורסם לאחרונה במגזין לרפואת ילדים Pediatrics עולה, כי אצל תינוקות שמושכבים על הבטן יורדת זרימת הדם למוח, וכי יש לצפות שאצל פגים הירידה תהיה משמעותית יותר.
דר’ ענת שץ: “בעולם נמצא כי כרבע ממקרי המוות הפתאומי בתינוקות אינם נגרמים כתוצאה ממוות בעריסה. במקרים אלה בירור הסיבה, על ידי נתיחה שלאחר המוות, עשויה לסייע באבחון מקרי התעללות, מחלות מטבוליות ומחלות גנטיות אחרות”.
“אם הגורמים הבאים במגע עם הורים במקרים של מוות פתאומי בתינוקות, יעודדו אותם לבחור באפשרות של נתיחה לאחר המוות למציאת הסבר לתופעה, יש אפשרות שתהליך האבל, ההשלמה והמוכנות להכנס להריון ולהביא ילדים נוספים לעולם יהיה פחות קשה. כמו כן, המשך המחקר במקרי מוות פתאומי בתינוקות, ובכלל זה נתיחות, צפוי לקדם את הבנת המנגנונים שמעורבים במוות פתאומי של תינוקות, ובעתיד אולי אף לסייע במניעתם”, מסכמת דר’ שץ.
*****************
כיצד ליצור סביבת שינה בטוחה לתינוקות ולהפחית הסיכון למוות בעריסה?
יש להשכיב תינוק על הגב בלבד בכל זמן שינה (יום או לילה).
מומלץ להשכיב תינוק על בטנו בזמן שהוא ער ומצוי בהשגחת מבוגר.
יש להשכיב תינוקות על מזרן קשיח שאינו שוקע בלחץ קל.
יש לשמור שסביבת התינוק תהיה נקייה מעישון (חשוב שאמהות, אבות וכל המטפלים יימנעו מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה).
יש להימנע מחימום יתר של סביבת התינוק הטמפרטורה המומלצת היא 22 מעלות.
מומלץ להשכיב לישון במיטה נפרדת בחדר ההורים עד גיל 6 חודשים. יש להימנע משינה משותפת
יש לשמור שהמיטה תהיה ריקה מכל חפץ כולל צעצועים, כריות ומגיני ראש.
יש להדק את השמיכה מתחת לכתפי התינוק כשהוא שוכב בשליש התחתון של המיטה וכפות רגליו נוגעות בקצה המיטה או העריסה.
מומלץ להניק תינוקות ולשקול מתן מוצץ כשמשכיבים לישון )אחרי גיל חודש, כאשר כבר התרגלו לינוק ( .
- אבחנות: Pediatrics, Pulmonary IPF & Other
- קטגוריות: הרצאות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
כוויות שמש בילדות מלוות בסיכון מוגבר למלנומה בבגרות
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology עולה כי כל כוויות שמש עם שלפוחיות נוספת לפני גיל 15 שנים לוותה בעליה של כ-3% בסיכון למלנומה בבגרות והסיכון לא הושפע ממאפיינים אישיים של רגישות לשמש, דוגמת צבע השיער והעפעפיים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 44,021 לבנים לא-היספאנים ללא היסטוריה של […]
חשיפה של תינוקות שנולדו מוקדם לאנטיביוטיקה עשויה להשפיע על התפקוד הריאתי בילדות
בתינוקות שנולדו מוקדם ונחשפו למחזורי טיפול אנטיביוטי מרובים סביב הלידה תועדה ירידה בתפקוד הריאתי וסיכון מוגבר לאירועי אסתמה בגיל בית-ספר , בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 3,820 תינוקות שנולדו לאחר 22-36 שבועות היריון ובמשקל לידה נמוך (פחות מ-1500 גרם); התינוקות […]
הבדלים מגדריים במאפייני נזלת אלרגית בילדות ובגיל ההתבגרות
במאמר שפורסם בכתב העת Pediatric Allergy and Immunology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש משבדיה, מהן עולה כי בבנות היארעות גבוהה יותר של נזלת אלרגית לעומת בנים, כאשר בבנים שיעורי הפוגה גבוהים יותר מבנות. מהנתונים עולה עוד כי ריגוש מוקדם העלה את הסיכון לנזלת אלרגית והפחית את הסיכויים להפוגה. מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה כלל 2,250 ילדים […]
התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Global and Public Health עולה כי זמן מסך לפני השינה, עליה בזמן מסך בסופי שבוע, שימוש בטלפון כשעון מעורר והתמכרות למשחקי וידאו הינם מאפיינים נפוצים שנקשרו עם דפוסי שינה בשעה מאוחרת יותר, בקרת שינה ירודה ועליה בסיכון להשמנה במתבגרים בגילאי 11-14 שנים. מחקר החתך בכלל 62 תלמידי בית […]
חשיפה לעובש בבית מעלה את הסיכון לדלקת ריאות מרגישות יתר
סדרת מקרים גדולה מצפון טקסס זיהתה עובש ביתי כגורם הפיך להתפתחות דלקת ריאות מרגישות יתר (Hypersensitivity Pneumonitis), כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One. שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוני מעודדים התפתחות עובש, בעוד שהסרת העובד עשויה להביא לשיפור התוצאות. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 231 משתתפים (גיל ממוצע של 62.9 שנים, 40.7% גברים) עם […]
טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2
מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]
טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית
בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]
שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים
מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]
ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!