Safety & Risk Management

השוואה בין תופעות לוואי רציניות ושיעורי הפסקת טיפול של חוסמי TNF אלפא במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (The American Journal of Medicine, June 2014)

ע”פ מטה-אליזה רחבת היקף שהשוותה בטיחות של מס’ תרופות מקבוצת חסמי TNF אלפא נמצא ששיעורי הפסקת הטיפול ב- etanercept (אנברל, פייזר) היו נמוכים בהשוואה לאלו שדווחו ב- adalimumab, (הומירה, אבווי), certolizumab pegol (סימזיה, יו.סי.בי) ו infliximab-  (רמיקייד, ינסן-סילאג).

מטרת החוקרים הייתה להעריך ולעדכן את נתוני הבטיחות על בסיס מחקרים מבוקרים ואקראיים של חוסמי TNF במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) .

לצורך כך ביצעו החוקרים סקירת ספרות של מחקרים מ-1990 ועד מאי 2013. כל המחקרים היו אקראיים, מבוקרים, כפולי סמיות במטופלים עם RA אשר בחנו את הטיפול באמצעות adalimumab, certolizumab pegol, etanercept, golimumab או infliximab .

החוקרים ריכזו את דיווחי תופעות הלוואי הרציניות והפסקות טיפול וביצעו בהתאם הערכת סיכון באמצעות שימוש ביחסי מדד סיכון Peto .

בסה”כ מצאו החוקרים 44 מחקרים מבוקרים ואקראיים שכללו ביחד 11,700 משתתפים שקיבלו טיפול ב-TNF אלפא ו-5,901 שקיבלו פלציבו ו/או טיפול באמצעות תרופות מקבוצת traditional DMARDs .

הטיפול בתרופות מקבוצות TNF אלפא היה קשור כקבוצה בסיכון גבוה יותר לזיהומים רציניים (סיכון יחסי של 1.42, ברווח בר סמך של בין 1.13-1.78) ובהפסקות טיפול על רקע תופעות לוואי (סיכון יחסי של 1.23 ברווח בר סמך של 1.06-1.43) , בהשוואה לפלציבו ו/או תרופות DMARDs.

החוקרים מדווחים כי מטופלים שקיבלו adalimumab, certolizumab pegol ו- infliximab היו בסיכון מוגבר לזיהומים רציניים (סיכון יחסי של 1.69, 1.98 ו-1.63 בהתאמה) ולהפסקת טיפול בשל תופעות לוואי (סיכון יחסי של 1.38, 1.67 ו-2.04).

בניגוד לכך מטופלים שקיבלו etanercept היו בסיכון מופחת להפסקת טיפול בשל תופעות לוואי (סיכון יחסי של 0.72, ברווח בר סמך של 0.55-0.93).  החוקרים מציינים שלמרות שהסיכון היחסי לממאירות היה שונה בקרב חוסמי ה-TNF אלפא השונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית ביניהם.

החוקרים מסכמים כי מטה-אנליזה זו המהווה עדכון של נתוני הבטיחות ההשוואתיים של חוסמי ה-TNF אלפא מצביע על סיכון גבוה יותר לזיהומים רציניים הקשורים לטיפול ב- adalimumab, certolizumab pegol ו- infliximab , אשר נראה שגם תורמים לשיעורים גבוהים יותר של הפסקת טיפול. בניגוד לכך, מדגישים המחברים, הטיפול ב- etanerceptהראה שיעורים נמוכים יותר של הפסקת טיפול.

נתונים אלה לדעת החוקרים עשויים לסייע בקבלת החלטות קליניות בבחירת טיפולים לניהול RA .

The American Journal of Medicine, Articles in Press

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר