מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה חדשה שפורסמה ב-BMJ הראתה כי טיפול בסטטינים קשור לסיכון נמוך לתופעות לוואי בחולים ללא היסטוריה של מחלות לב, אך הנזק הפוטנציאלי קטן ואין צורך להירתע מנטילתם למניעה ראשונית. המטא-אנליזה הראתה כי ישנו סיכון מוגבר מעט לתסמינים שריריים כפי שדווח על ידי הנבדקים לאחר טיפול בסטטינים. עם זאת, היא הראתה כי אין סיכון מוגבר להפרעות שרירים שניתן לאשרם קלינית. סטטינים היו קשורים גם לתפקוד לקוי של הכבד, אי ספיקת כליות והפרעות הקשורות לעיניים, אך לא עם סוכרת. לדברי עורך המחקר, “סיכונים אלה הם מאוד מאוד קטנים, ולמעשה האירועים השליליים עליהם אנו מדברים הם קלים למדי, כך שאם אתה שוקל אותם מול היתרונות במונחים של הפחתת אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים, יחס התועלת-פגיעה מאוד בעד טיפול כמעט לכל המטופלים”.

למרות שישנם שפע של נתונים המראים כי סטטינים מונעים אירועים קרדיווסקולריים חוזרים, השימוש בהם למניעה ראשוני שנוי במחלוקת, בין השאר בגלל הסיכון הנמוך יותר למחלות לב וכלי דם. היתרונות המוחלטים של סטטינים קטנים יותר בטיפול למניעה ראשונית בהשוואה לטיפול באלה עם מחלת לב וכלי דם קיימת, ומאזן התועלת-פגיעה עשוי להיות נמוך יותר. סקירה שבוצעה ב-2019 הראתה כי השימוש בסטטינים למניעה ראשונית עשוי להוות דוגמא ל”טיפול בעל ערך נמוך, בעל תועלת מועטה ופוטנציאל לגרום נזק”, ומטה-אנליזה עם יותר מ-94,000 משתתפים בניסוי הראתה שסטטינים הגדילו באופן משמעותי את הסיכון למיופתיה, הפרעות בתפקוד הכליות והפרעות בתפקוד הכבד. עם זאת, ההנחיות הקליניות המליצו על שימוש רחב יותר בסטטינים למניעה ראשונית, וקראו לרופאים לשקול את היתרונות והנזקים. לדברי מחבר המחקר, “נכון לעכשיו, הנתונים על נזקי הטיפול מובנים הרבה פחות טוב בהשוואה ליתרונות ויש די הרבה דיונים לגבי מידת הקשר בין סטטינים לאירועים שליליים, אז רצינו לבחון את זה בפירוט רב יותר”.

המחקר הראה כי סטטינים העלו את הסיכון לתסמינים הקשורים לשרירים שדווחו באופן עצמי ב-21 ניסויים (יחס סיכויים [OR], 1.06), הפרעות בתפקוד הכבד ב-21 ניסויים (OR, 1.33), אי ספיקת כליות בשמונה ניסויים (OR, 1.14), וקטרקט או מצבים נוספים הקשורים לעיניים בשישה ניסויים (OR, 1.23). במקביל, סטטינים הפחיתו את הסיכון לאוטם שריר הלב ב-22 ניסויים (OR, 0.72), שבץ מוחי ב-17 ניסויים (OR, 0.80), ומוות קרדיו-וסקולרי ב-22 ניסויים (OR, 0.83). סיכונים אלה תורגמו ל-15 אירועים נוספים של תסמינים הקשורים לשרירים, 8 אירועי כבד, 12 אירועי כליה ו-14 מצבים הקשורים לעיניים לכל 10,000 מטופלים במשך שנה. מנגד, סטטינים מנעו 19 אוטמים בשריר הלב, 9 אירועי שבץ מוחי ו-8 מקרי מוות קרדיו-וסקולרים לכל 10,000 מטופלים במשך שנה.

לדברי מחבר המחקר, “יש אנשים שטוענים ששיעור תופעות הלוואי האלה כה קטן וזניח שאנו לא צריכים אפילו לדבר עליו, אבל עדיין יש קושי לטפל במטופל עם דעה קדומה לגבי סטטינים. כשיש נתונים אמפיריים שמאפשרים להגיד: ‘תראה, רק 15 אנשים מתוך 10,000 מטופלים שטופלו במשך שנה עשויים לחוות את אחד מאותם תסמינים הקשורים לשרירים’, אני מקווה, זה עשוי להקל על עבודת הרופאים”.

לכתבה ב-MDedge