SARS & Coronavirus

מטופלים צעירים עם לאחר אירוע מוחי עם פרכוסים בסיכון מוגבר לדמנציה (Neurology)

הופעת פרכוסים לאחר אירוע מוחי מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים לדמנציה בצעירים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דמנציה מופיעה בשכיחות גבוהה לאחר אירוע מוחי ופוגעת באחד מכל שלושה מטופלים ששרדו אירוע מוחי. אבחנה של דמנציה לאחר אירוע מוחי מלווה בסיכון גבוה פי 2-6 לתמותה, שיעורים גבוהים יותר של הישנות אירוע מוחי ומצב תפקודי ירוד.

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין הופעה חדשה של פרכוסים ובין דמנציה במדגם של חולים צעירים לאחר אירוע מוחי על-בסיס מאגרי IBM Watson Health MarketScan Commercial Claims and Encounters. הם זיהו 23,680 חולים בגילאי 18-60 שנים עם אירוע מוחי איסכמי (20,642 חולים) ואירוע מוחי המורגי (3,038 חולים) בין ינואר 2006 ועד דצמבר 2009.

התוצא העיקרי היה הופעה של דמנציה בתקופה שבין ינואר 2010 ועד דצמבר 2014. לכל משתתף חישבו החוקרים את מרווח הזמן מתאריך האינדקס ועד הופעה ראשונה של דמנציה, תמותה, תום גיוס או תום תקופת המעקב. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין פרכוסים ובין הופעת דמנציה.

מהנתונים עולה כי ההיארעות המצטברת של פרכוסים עמדה על 6.7% (1,574 חולים) בכלל האירועים המוחיים, 6.4% (1,322 חולים) באלו לאחר אירוע מוחי איסכמי ו-8.3% (252 חולים) באלו לאחר אירוע מוחי המורגי, עם שיעורי היארעות מצטברים של דמנציה של 1.3%, 1.4% ו-0.9%, בהתאמה.

יתרה מזאת, לאחר תקנון רב-משתני, בחולים עם אירוע מוחי שפיתחו פרכוסים תועד סיכון מוגבר לדמנציה, בהשוואה לאלו ללא פרכוסים (יחס סיכון מתוקן עם כלל אירועים מוחיים של 2.53, רווח בר-סמך 95% של 1.84-3.48; יחס סיכון מתוקן עם אירוע מוחי איסכמי של 2.52, רווח בר-סמך 95% של 1.79-3.53; יחס סיכון מתוקן עם אירוע מוחי המורגי של 2.8, רווח בר-סמך 95% של 1.05-7.43).

ממצאים אלו מעלים את האפשרות כי בדיקות סקר שיטתיות וטיפול בפרכוסים מטופלים צעירים ששרדו אירוע מוחי עשוי להפחית את שיעורי הופעת דמנציה וכי לגישה זו עשויות להיות השלכות חשובות ברמת בריאות הציבור.

Neurology, 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ודיכאון ובין הסיכון לסוכרת? (מתוך אתר MedRxiv)

    מה בין משך השינה ודיכאון ובין הסיכון לסוכרת? (מתוך אתר MedRxiv)

    מנתונים חדשים שפורסמו באתר MedRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי הן משך שינה קצר וארוך, כמו גם נוכחות דיכאון, מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת, כאשר הסיכון המוגבר תואר בגברים ובנשים בכל דרגות חומרת דיכאון והפרעות השינה. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,229 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health Interview Survey בשנת 2018 במטרה לבחון את […]

  • מה בין משך ואיזון סוכרת ובין אטרופיה של החומר האפור בגיל מבוגר? (Diabetes Care)

    מה בין משך ואיזון סוכרת ובין אטרופיה של החומר האפור בגיל מבוגר? (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי עליה במשך הסוכרת וברמות סוכר שעתיים לאחר העמסת סוכר מלוות בעליה משמעותית בסיכון לאטרופיה של החומר האפור באזורים שונים במוח. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין סוכרת ובין דפוסי אטרופיה של החומר האפור באוכלוסייה הכללית של מבוגרים ביפן. בשנת […]

  • הסיכון ל-Long COVID נמוך משמעותית לאחר הדבקה בווריאנט אומיקרון לעומת ווריאנט דלתא (The Lancet)

    הסיכון ל-Long COVID נמוך משמעותית לאחר הדבקה בווריאנט אומיקרון לעומת ווריאנט דלתא (The Lancet)

    ווריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה כרוך בסיכון נמוך כפליים מווריאנט דלתא להתפתחות תסמינים ממושכים של נגיף הקורונה (Long COVID), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet.  במקביל, כ-5% מהחולים שנדבקו בווריאנט האומיקרון עדיין חווים תסמינים דוגמת ערפול מוחי, עייפות, כאבי ראש, בעיות לב וסוגיות רפואיות אחרות לפחות חודש לאחר ההדבקה בזיהום. החוקרים […]

  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר איכות שינה ולהפחית שימוש בקנאביס בחולים עם אינסומניה (מתוך כנס SLEEP)

    טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשפר איכות שינה ולהפחית שימוש בקנאביס בחולים עם אינסומניה (מתוך כנס SLEEP)

    מנתונים שהוצגו במהלך כנס SLEEP עולה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) לאינסומניה מהווה טיפול ישים ומקובל בחולים המשתמשים בקנאביס בקביעות. החוקרים מסבירים כי השימוש בקנאביס עלה משמעותית במהלך העשור האחרון ולהערכתן קיים קשר בין אינסומניה ובין התחלה מוקדמת של שימוש בקנאביס, התפתחות הפרעת שימוש בקנאביס והישנות לאחר ניסיון הפסקת קנאביס. החוקרים גייסו […]

  • האם אבחנה של הרפס זוסטר מגנה מפני התפתחות דמנציה? (Neurology)

    האם אבחנה של הרפס זוסטר מגנה מפני התפתחות דמנציה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי הרפס זוסטר אינו מעלה את הסיכון לדמנציה, למעשה, מהממצאים עלה כי הזיהום הנגיפי עשוי לספק הגנה מפני התפתחות דמנציה במבוגרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על סיכון מוגבר ועל סיכון מופחת לדמנציה לאחר הדבקה בהרפס זוסטר. הסברה היא כי הנגיף תורם להתפתחות דמנציה דרך […]

  • וריאביליות משמעותית ברמות המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בחולי סוכרת (Int J Clin Pract)

    וריאביליות משמעותית ברמות המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה בחולי סוכרת (Int J Clin Pract)

    וריאביליות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של דמנציה בחולים עם סוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Clinical Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין וריאביליות ריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין היארעות סיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים בחולי סוכרת. עם זאת, הקשר בין וריאביליות מביקור לביקור בערכי […]

  • האם איכות השינה עשויה להשפיע על הסיכון להתלקחות COPD? (מתוך Sleep)

    האם איכות השינה עשויה להשפיע על הסיכון להתלקחות COPD? (מתוך Sleep)

    בקרב מבוגרים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD), איכות שינה ירודה עשויה לתרום לסיכון להתלקחות מחלת הריאות הכרונית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Sleep. המחקר התצפיתי כלל 1,647 מעשנים בהווה ובעבר עם אבחנה של COPD לפי בדיקת תפקודי ריאות (גיל ממוצע של 65.2 שנים; 57.2% גברים) ממדגם SPIROMICS. […]