SARS & Coronavirus

הפרעות נוירולוגיות שנתיים לאחר מחלת הקורונה (The Lancet Psychiatry)

מחקר חדש שנערך בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים מראה ששיעורי "ערפול מוחי", דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19

מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet Psychiatry מראה ששיעורי “ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נותרו גבוהים שנתיים לאחר ההדבקה ב-COVID-19, זאת בקרב כמעט 1.3 מיליון מבוגרים וילדים בארצות הברית, אוסטרליה, אירופה ואסיה. צוות המחקר בחן נתונים על 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מרשת רשומות הבריאות האלקטרוניות הבינלאומיות TriNetX. הקוהורט כלל 1,284,437 חולים שנבדקו חיוביים ל-COVID-19 מה-20 בינואר 2020 או אחריו, והושוו ביחס של 1:1 עם חולים עם זיהומים אחרים בדרכי הנשימה, והמעקב הסתיים ב-13 באפריל 2022. מתוך כלל החולים, 185,748 היו ילדים, 856,588 מבוגרים, 242,101 בגיל השלישי (בני 65 ומעלה), הגיל הממוצע היה 42.5 שנים, ו-57.8% היו נשים.

הסיכון לרוב ההפרעות נותר מוגבר באופן משמעותי לאחר 6 חודשים מהזיהום (למעט דלקת המוח, תסמונת Guillain-Barre, הפרעות הקשורות לעצבים ופרקינסוניזם), אך משכי הסיכון והשכיחות היו שונים במידה ניכרת. הסיכון להפרעות פסיכיאטריות נפוצות חזר לרמת הסיכון בתחילת המחקר תוך חודש או חודשיים (43 ימים להפרעות מצב רוח, 58 ימים להפרעות חרדה) ולאחר מכן השתווה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.1 שנים (חרדה) ו-1.3 שנים (הפרעות מצב רוח). אבל, הסיכון ל-“ערפול מוחי”, דמנציה, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה נשאר גבוה לאחר שנתיים. יחסית למבוגרים, הסיכון של ילדים להפרעות מצב רוח וחרדה לא היה מוגבר לאחר 6 חודשים (HR 1.02 ו-1.00, בהתאמה), אבל הסיכון ל-“ערפל מוחי”, נדודי שינה, דימום תוך גולגולתי, שבץ איסכמי, פסיכוזה, אפילפסיה והפרעות הקשורות לעצבים גדל, עם שיעורי HR שנעים בין 1.20 ל-2.16. הסיכון של ילדים ל-“ערפול מוחי” נמשך עד 75 ימים והיה זהה לזה של קבוצת הביקורת לאחר 1.3 שנים. יש לציין כי מספר רב של מבוגרים בשתי העוקבות עם הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות מתו מכל סיבה שהיא, במיוחד אלו עם אבחנה של דמנציה או אפילפסיה. “העובדה ששיעורים דומים של חולים עם תוצאות אלו מתו בשתי העוקבות מעידה על כך שתמותה גבוהה זו משקפת בריאות גופנית כללית ולא קשורה לזיהום SARS-CoV-2 עצמו”, כתבו החוקרים.

לכתבה ב-CIDRAP

למאמר ב- The Lancet Psychiatry

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    מסקר במבוגרים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי השמנה מדווחת ב-42% מהמשתתפים, לצד איכות תזונה ירודה והתערבויות לא יעילות להפחתת משקל למרות המאמצים, עדות לפערים בגישות לטיפול במשקל העודף באוכלוסייה זו. החוקרים השלימו סקר שכלל שאלונים באינטרנט, בדואר ובסיוע חוקרים והופנו ל-529 מבוגרים (גיל ממוצע של 49.3 שנים, 58% גברים) […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך