Schizophrenia

תוצאות מבטיחות לגירוי מוחי עמוק כנגד סכיזופרניה חמורה (מתוך כנס ה-ECNP)

גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation) עשוי לשמש כאפשרות יעילה לטיפול בחולים עם סכיזופרניה עמידה לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס ה-33 מטעם ה-European College of Neuropsychopharmacology.

מדגם המחקר כלל שמונה חולים (גיל ממוצע של 42.5 שנים, 50% נשים) עם אבחנה של סכיזופרניה עמידה לטיפול בלפחות שתי תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות, אשר לא הגיבו לטיפול מונותרפי ב-Cloazpine, לטיפול משולב, או לטיפול בנזעי חשמל.

כל המשתתפים חולקו ביחס 1:1 להשתלת אלקטרודת גירוי מוחי עמוק באחד משני אתרים. החוקרים בחרו את ה-Nucleus Accumbens, מאחר ומחקרים שפורסמו לאחרונה העידו כי גירוי מוחי עמוק עשוי להביא לעליה ברמות דופמין באזור זה, ואת ה-Subgenual Anterior Cingulate Cortex.

הגירוי החל 48-72 שעות לאחר הניתוח, עם גירוי חד-צדדי משמאל בעוצמה של 2.5 וולט והגדלת הגירוי ב-0.5 וולט עד למקסימום של 7.5 וולט. בחולים שלא הגיבו לטיפול בוצע גירוי דו-צדדי.

המעקב נערך כל שבועיים, למשך עד 20 חודשים. התוצא העיקרי של המחקר היה תגובה סימפטומטית, אשר הוגדרה כשיפור של לפחות 25% במדד PANSS. לאחר השגת תוצא זה, החולים יכלו להיכנס לשלב שני של המחקר בו חולקו לזרוע גירוי מוחי עמוק או לזרוע מעקב, למשך 24 שבועות, כאשר החולים קיבלו 12 שבועות גירוי לפני כיבוי המכשיר או שתחילה היו במעקב למשך 12 שבועות ולאחר מכן הופעל הגירוי.

חולים בהם תועדה הישנות בזמן שהיו במעקב בלבד חצו לזרוע הטיפול הפעיל; אלו בהם תועדה הישנות במהלך הטיפול הפעיל הוצאו מהמחקר.

אירועים חריגים תועדו בחמישה חולים במהלך השלב הראשון, ארבעה מהם נגעו להחלפת הסוללה הנטענת. בחולה אחד תוארה אקתיזיה, אחר סבל משינויים התנהגותיים ובחולה שלישי תועדו הפרעות חשמליות. חולה רביעי אובחן עם דימום לאחר-ניתוח בקפסולה הפנימית מימין ביום הרביעי ובהמשך אנצפליטיס לאחר 8 שבועות עם שיפור קליני אך הישנות במהלך המעקב. חולה חמישי בטעות כיבה את המכשיר והוצא מהמחקר.

במהלך השלב הראשון של המחקר גירוי מוחי עמוק לווה בשיפור מובהק סטטיסטית במדדי PANSS בשבעת החולים שהיו זמינים להערכה, בהשוואה לערכים בתחילת המחקר.

שלושה משתתפים נכללו בשלב השני של המחקר, שניים החל בזרוע המעקב וחוו הישנות בתוך שבוע ושבועיים, בהתאמה. מדדי PANSS עלו מ-79 ל-98 בחולה הראשון ומ-47 ל-93 בחולה השני. בדיקות הדמיה העידו כי בקרב חולים שהגיבו לגירוי מוחי עמוק, המטבוליזם המוחי עלה בחלק מהאזורים במוח וירד באחרים.

החוקרים מזהירים כי עד לפרסום מחקרים נוספים בנושא, יש לשקול את אפשרות טיפול בגירוי מוחי עמוק רק במקרים הקשים ביותר.

מתוך כנס ה-ECNP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    מסקר במבוגרים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי השמנה מדווחת ב-42% מהמשתתפים, לצד איכות תזונה ירודה והתערבויות לא יעילות להפחתת משקל למרות המאמצים, עדות לפערים בגישות לטיפול במשקל העודף באוכלוסייה זו. החוקרים השלימו סקר שכלל שאלונים באינטרנט, בדואר ובסיוע חוקרים והופנו ל-529 מבוגרים (גיל ממוצע של 49.3 שנים, 58% גברים) […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-60,000 מטופלים עם סוכרת או השמנת-יתר, מהן עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאובדנות בין אלו שטופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ואלו בזרוע הפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים ראשוניים אודות סיכון מוגבר לאובדנות בקרב […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל. מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך