במטופלים עם שילוב של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit Hyperactivity Disorder) והפרעות פסיכיאטריות נלוות סיכון גבוה כפליים להתפתחות סכיזופרניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 211,705 משתתפים בגילאי 5-19 שנים (74% בנים; 54% בגילאי 5-9 שנים) עם אבחנה של ADHD בין 2010-2018 ממאגר Health Insurance Review and Assessment Service Database של דרום קוריאה.
משתתפים עם אבחנה של סכיזופרניה או פסיכוזה בכל נקודת זמן במהלך שלוש השנים שקדמו לאבחנה של ADHD הוצאו מהמחקר. החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות – קבוצה של משתתפים עם לפחות אבחנה אחת של מחלה פסיכיאטרית בתוך שנה מאבחנת ADHD וקבוצה שניה שכללה חולים עם ADHD וללא מחלות פסיכיאטריות.
מהנתונים עולה כי 77,890 משתתפים (37%) עם ADHD אובחנו עם לפחות מחלה פסיכיאטרית אחת נלווית. במשתתפים עם מחלה פסיכיאטרית אחת תועד סיכון גבוה פי 2.1 לסכיזופרניה, בהשוואה למשתתפים ללא תחלואה פסיכיאטרית נלווית (יחס סיכון מתוקן של 2.14, רווח בר-סמך 95% של 2.05-2.23).
הסיכון לסכיזופרניה עלה עם כל תחלואה נלווית נוספת. החוקרים זיהו סיכון גבוה פי ארבע לסכיזופרניה בקרב משתתפים עם שלוש מחלות פסיכיאטריות ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 4.26, רווח בר-סמך 95% של 3.90-4.65) בהשוואה לאלו ללא תחלואה נלווית.
הפרעות פסיכיאטריות נלוות כללו הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, אשר נקשר בקשר המשמעותי ביותר על סיכון מוגבר לסכיזופרניה (יחס סיכון מתוקן של 2.43, רווח בר-סמך 95% של 2.26-2.62). מחלות רקע אחרות שהדגימו קשר משמעותי כללו ליקוי אינטלקטואלי (יחס סיכון מתוקן של 1.83, רווח בר-סמך 95% של 1.72-1.95), הפרעת טיקים (יחס סיכון מתוקן של 1.77, רווח בר-סמך 95% של 1.66-1.88), דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.60-1.77) והפרעה דו-קוטבית (יחס סיכון מתוקן של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.53-1.83).
החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שבחן את הסיכון לסכיזופרניה בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD, עם דגש במיוחד על אלו עם תחלואה פסיכיאטרית נלווית. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של ניטור זהיר אחר הפרעות פסיכיאטריות בחולים עם ADHD במטרה להפחית באופן יעיל את נטל סכיזופרניה.
JAMA Netw Open, Nov 30, 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!