Sleep Apnoea

שינויים בקרנית עשויים לסייע באבחון COVID ארוך (British Journal of Ophthalmology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

אובדן סיבים עצביים ועלייה בצפיפות התאים הדנדריטים או תאי חיסון נוספים בקרנית עשויים לסייע בזיהוי COVID ארוך, כך עולה ממחקר קטן שפורסם בכתב העת British Journal of Ophthalmology. המחקר הראה קשר חזק במיוחד בין הממצאים בקרב 40 חולים שאיבדו את חוש הריח או הטעם או הרגישו סחרחורת, עייפות או כאב נוירופתי לאחר מחלת ה-COVID-19. “העובדה שרופאים יוכלו לזהות באופן אובייקטיבי מטופלים עם COVID ארוך תאפשר לנו לזהות אנשים עם בעיה מוגדרת, מצב הסולל את הדרך להערכת ההשפעה של טיפולים שעשויים לסייע בתיקון העצבים”, אמר המחבר הראשי במחקר.

לפחות אחד מכל עשרה אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה יפתחו COVID ארוך, המוגדר במאמר זה כמצב עם תסמינים הנמשכים יותר מארבעה שבועות לאחר סוף השלב האקוטי כשהסימפטומים אינם מוסברים בקלות על ידי אבחנה חלופית. מחקרים קודמים הציעו כי נזק לסיבי עצב עשוי למלא תפקיד בהתפתחות COVID ארוכה. המחקר חקר את השערה זו בעזרת טכניקת הדמיה המשתמשת בלייזר, טכניקה לא פולשנית ברזולוציה גבוהה ובזמן אמת המכונה מיקרוסקופיה קונפוקלית של הקרנית (corneal confocal microscopy, CCM) כדי לאתר נזק עצבי לקרנית ואת צפיפות התאים הדנדריטים. לתאים אלה יש תפקיד מפתח בתגובת המערכת החיסונית הראשונית.

מחבר המחקר אמר כי “הטכניקה שלנו אינה ספציפית עבור COVID ארוך, מכיוון שהיא מגלה נזק לסיבי עצב. עם זאת, אם אין גורמים אחרים העלולים לגרום לנזק עצבי, נוכל להיות בטוחים למדי שזה נובע מ-COVID ארוך. כמו כן, אני חושב ש-CCM שימושי במיוחד בחולים עם תסמיני COVID ארוך שאינם סובלים מנזק עצבי בקרנית, שם אנו יכולים להרגיע אותם כי אין בעיה בסיסית רצינית”.

הסריקות שבוצעו במחקר הצביעו על כך שלמטופלים עם תסמינים נוירולוגיים ארבעה שבועות לאחר שהחלימו מ-COVID-19 חריף, הייתה יותר פגיעה ואובדן של סיבי עצב בקרנית, עם מספר גבוה יותר של תאים דנדריטים, בהשוואה לאלה שלא חלו ב-COVID-19. לאלה שלא סבלו מתסמינים נוירולוגיים היו מספר דומה של סיבי עצב בקרנית כמו אלו שלא נדבקו ב-COVID-19, אבל יותר תאים דנדריטים. לדברי אחד ממחברי המחקר, “למיטב ידיעתנו, זהו המחקר הראשון שמדווח על אובדן סיבי עצב בקרנית ועלייה בצפיפות התאים הדנדריטים בחולים שהחלימו מ-COVID-19, במיוחד אצל נבדקים עם תסמינים מתמשכים העולים בקנה אחד עם COVIDארוך“. מגבלות המחקר כוללות את מספר המשתתפים המצומצם, היותם במרכז רפואי בודד, וכן שימוש בשאלון להגדרת חומרת הסימפטומים הנוירולוגיים ולא מדדים אובייקטיביים יותר.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדות לקשר בין חיסונים כנגד קורונה ובין הסיכון לדחיית שתל קרנית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם דיווחים אנקדוטיים אודות מקרים של דחיית שתל לאחר חיסון כנגד קורונה או זיהומים אחרים, בעקבותיהם עלה חשש כי גירוי מערכת […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה