Spine

מרבית המטופלים הסובלים מנדודי שינה אינם נדרשים לטיפול תרופתי (מתוך כנס ה-ACP)

במהלך הרצאה שניתנה מסגרת כנס מטעם ה-American College of Physicians טוענים מומחים לשינה כי רופאים ראשונים לעיתים קרובות אינם מזהים ואינם מבנים היטב את האבחנה של אינסומניה כרונית ולעיתים קרובות מדי, הם בוחרים בתרופות, אשר עם שימוש ממושך עלולות להוביל למעגל בעייתי.

עם זאת, תרופות בלבד לא צפויות להיות יעילות ללא שינוי התנהגותי והן מלוות בתופעות לוואי אפשריות. תרופות מרשם לרוב אינן מטפלות בגורם לאינסומניה, אלא רק בתסמינים.

המומחה לשינה מסביר כי במהלך 15 השנים האחרונות בהן עסק ברפואת שינה, הוא טיפול רק בקומץ קטן של חולים בטיפול תרופתי ארוך-טווח. לדבריו, טיפול תרופתי משמש רק כאשר אמצעים שמרניים כשלו או במטרה לסייע לחולים להתחיל בביצוע השינויים ההתנהגותיים.

על רופאים לשאול את המטופלים אודות השעה המאוחרת ביותר בה הם יכולים להתעורר בכדי להגיע לבית הספר, לעבודה וכדומה. במידה ומדובר בשעה 6 בבוקר, אזי המטרה היא להזיז את שעת השינה ל-10-11 בלילה. עם זאת, במידה והמטופל אינו יכול לישון עד 12:30 בלילה, יש להזיז את שעת השינה לשעה זו.

למרות שחלון של 5.5 שעות אינו אידיאלי, עדיף להיכנס למיטה כאשר מוכנים לישון. מנקודה זו, יש לנסות להזיז את שעת השינה של החולה לאחור בקצב של 15 דקות כל שבוע, כאשר הם מלמדים אותם לישון מוקדם יותר.

גישה זו צפויה להצליח במרבית המטופלים ואינה דורשת כל טיפול תרופתי. ניתן גם להשיג זאת עם ביקור אחד או שניים במרפאה, ולכן לא מדובר בניצול משאבים משמעותי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא ללא ספק הכלי הטוב ביותר לטיפול באינסומניה כרונית ומומלץ כטיפול קו-ראשון בכל ההנחיות בנושא. עם זאת, מרבית התכניות כוללות 4-8 מפגשים עם מטפל שינה ולרוב אינם כלולים בתכניות הביטוח. בנוסף, מספר המומחים לאינסומניה אינם עומד בדרישות.

תכניות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפלטפורמה של מכשירים ניידים הן יעילות מאוד. חלק גדול מהתכניות הן ללא עלות וכולן נוחות לשימוש. חלק מהמטופלים בוחרים ב-Sleepio, אך ישנן תכניות רבות אחרות שנמצאו יעילות.

במידה וחייבים לפנות לטיפול תרופתי, כדאי לנסות תכשיר פשוט דוגמת מלטונין. כמו כן, אור בהיר במהלך היום, תנועה במהלך היום ואור מעומעם קרוב לשעת השינה חשובים במיוחד עבור קשישים.

המומחים יוצאים גם כנגד השימוש ב-Trazodone, נוגד-דיכאון המשמש לעיתים קרובות מעבר להתוויות המאושרות כטיפול לאינסומניה. הם מדגישים כי לטיפול אין השפעה בשליש מהחולים ובשליש נוסף יש תופעות לוואי שאינן מתקבלות על הדעת. לכן, התכשיר אינו יעיל בשני-שליש מהחולים. בנוסף, קיים סיכון לתופעות לוואי כמו זקפה ממושכת וסיכון למחשבות אובדניות.

מתוך כנס ה-ACP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה