במאמר שפורסם בכתב העת HIV Medicine מדווחים חוקרים מברזיל על תוצאות מחקר חדש להערכת גישה למניעת הדבקה ב-HIV, הכוללת מתן טיפול מונע לאחר חשיפה לנשא HIV. מהנתונים עולה כי טיפול מונע לאחר חשיפה עדיין מהווה כלי חשוב במקרים בהם ישנן התוויות-נגד לשיטות אחרות או כאשר לא ניתן ליישמן.
מטרת המחקר מברזיל הייתה לתאר את המאפיינים, ההשפעה והיקף השימוש של טיפול מונע לאחר-חשיפה בעקבות יחסי מין. החוקרים התבססו על נתונים משניים ממשרד הבריאות בברזיל במטרה לתאר את ההשפעה של ההנחיות הארציות על תדירות מתן מרשמים, פרופיל המשתמשים ומשטרי טיפול אנטי-רטרוויראלי. עוד בחנו החוקרים את המספר הפוטנציאלי של זיהומי HIV שנמנעו הודות לטיפול מונע לאחר-חשיפה בעקבות חשיפה ליחסי מין בהסכמה בין 2009 ו-2017.
החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המחקר ניתנו 260,457 משטרי טיפול מונע לאחר-חשיפה למטופלים בגילאי 14 שנים ומעלה; 104,613 מהם (40.2%) ניתנו לאחר חשיפה במהלך קיום יחסי מין בהסכמה, עם עליה בשכיחות המקרים משנת 2011. במהלך תקופת המחקר חלו שינויים משמעותיים בתרופות שנכללו במשטר הטיפול המונע לאחר חשיפה, בהתאם להמלצות הארציות.
החוקרים משערים כי הטיפול המונע לאחר-חשיפה מנע באופן פוטנציאלי עד 3,138 מקרי הדבקה ב-HIV בעקבות קיום יחסי מין בהסכמה בין השנים 2009 עד 2017.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על החשיבות האפשרית של טיפול מונע לאחר-חשיפה למניעת הדבקה ב-HIV בעקבות חשיפה לאחר קיום יחסי מין בהסכמה.
HIV Medicine. 2020;21(4):240-245
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!