Trauma

חבלת ראש קלה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון (Neurology)

ביוצאי צבא עם אבחנה של חבלת ראש קלה נרשמה עליה של 56% בסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי גדול, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Neurology.

המחקר, שהינו חלק מפרויקט Chronic Effects of Neurotrauma Consortium Research, כלל 325,870 יוצאי צבא משלושה מאגרי נתונים של יוצאי צבא בארצות הברית. גילאי המשתתפים נעו בין 31-65 שנים, ללא מקרים של אבחנת מחלת פרקינסון או דמנציה בתחילת הדרך.

חבלת ראש קלה הוגדרה כאובדן הכרה במשך 0-30 דקות, שינוי במצב הכרה למשך עד 24 שעות, או אמנזיה למשך 0-24 שעות. חבלת ראש מתונה-עד-חמורה הוגדרה כאובדן הכרה למשך למעלה מ-30 דקות, שינוי במצב הכרה למשך מעל 24 שעות או אמנזיה מעל 24 שעות.

החוקרים מדווחים כי בכ-50% מהמדגם תועדה חבלת ראש. במהלך מעקב ממוצע של 4.6 שנים, 1,462 יוצאי צבא אובחנו כחולי פרקינסון. מבין אלו, ב-949 תועדה היסטוריה של חבלת ראש וב-514 לא תועדה היסטוריה של חבלת ראש.

מהנתונים עולה כי מבין יוצאי צבא עם חבלת ראש בכל דרגת חומרה, 949 (0.58%) פיתחו מחלת פרקינסון, בהשוואה ל-513 (0.31%) משתתפים ללא חבלת ראש. מהתוצאות עלה עוד כי 360 מבין 76,297 יוצאי צבא עם חבלת ראש קלה (0.47%) פיתחו מחלת פרקינסון, וכך גם 543 מבין 72,592 נבדקים עם חבלת ראש בדרגה בינונית-עד-חמורה (0.75%).

לאחר תקנון לגיל, גזע, מין, סוכרת, רמת השכלה, יתר לחץ דם ומצבים רפואיים אחרים, חבלת ראש מכל סוג לוותה בעליה של 71% בסיכון למחלת פרקינסון. בנוסף, באלו עם חבלת ראש קלה נרשמה עליה של 56% בסיכון ובאלו עם חבלת ראש בדרגה בינונית-עד-חמורה נרשמה עליה של 83% בסיכון למחלת פרקינסון.

החוקרים מצאו עוד כי באלו עם חבלת ראש מכל סוג נקבעה מחלת פרקינסון כשנתיים מוקדם יותר, בממוצע, בהשוואה לאלו ללא מחלת פרקינסון.

לסיכום, בקרב יוצאי צבא, חבלת ראש קלה לוותה בעליה משמעותית בסיכון למחלת פרקינסון, גם לאחר תקנון למאפיינים דמוגרפיים ולמחלות פסיכיאטריות ואחרות. מחקר זה מדגיש את חשיבות מניעת חבלת ראש קלה, מעקב ארוך-טווח אחר יוצאי צבא לאחר חבלת ראש והצורך לקבוע את המנגנונים וגורמי סיכון הפיכים למחלת פרקינסון לאחר חבלת ראש.

Neurology. Published online April 18, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה