Trauma

גישות חדשות מספקות תקווה לחולים עם הפרעות ממושכת במצב ההכרה (Lancet Neurol)

גישות טיפול חדשות מספקות תקווה לחולים עם הפרעות ממושכות במצב ההכרה ומדגימות שיפור ותועלת גם שנים לאחר הנזק, כך עולה מסקירה חדשה של הנתונים בנושא, אשר פורסמה במהלך חודש אפריל בכתב העת Lancet Neurology. הסקירה כוללות את העדויות העדכניות בנוגע לטיפול תרופתי, גירוי מוחי לא-פולשני וגירוי תחושתי בחולים אלו.

המומחים מסבירים כי הפרעות במצב הכרה כוללות קומה, המתאפיינת בהתנהגות רפלקסיבית בלבד, ללא יכולת הערת המטופל; תסמונת Unresponsive Wakefulness Syndrome (שבעבר כונתה מצב צמח); ומצב הכרה מינימאלי, המתאפיינת בעדות קלינית לסימני הכרה.

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים מבוקרים להערכת אפשרויות הטיפול, אך לאחר פרסום מאמר גדול אודות Amantadine בשנת 2012, חלה התקדמות מהירה בתחום.

ההנחיות האמריקאיות משנת 2018 לחולים עם הפרעות במצב הכרה המליצו רק על Amantadine לחולים עם תסמונת Unresponsive Wakefulness Syndrome ומצב הכרה מינימאלי 4-16 שבועות לאחר חבלת מוח. ההמלצה מבוססת על נתוני מחקר אקראי יחיד. Amantadine הינו הטיפול התרופתי היחיד המומלץ בהנחיות.

הטיפול ב-Zolpidem לווה בשיפור במדדי Coma Recovery Scale-Revised באחוז קטן מהחולים בשני מחקרים מבוקרי-פלסבו. בנוסף, יש דיווח מקרה של חולה עם תסמונת Unresponsive Wakefulness Syndrome (מעל שלוש שנות לאחר דום לב) בו חלה התאוששות של מצב ההכרה לאחר מתן מינון גבוה של התרופה.

תרופות אחרות שנקשרו עם התאוששות של מצב ההכרה במספר מחקרים לא-מבוקרים או דיווחי מקרים כללו מתן תוך-תקאלי של Baclofen, Midazolam ו-ZIconotide.

השימוש בזרם ישיר דרך הגולגולת הוביל לשיפור בסימני הכרה בחמישה מחקרים אקראיים שכללו חולים במצב הכרה מינימאלי.

מחקר קטן אחד, אקראי-מבוקר וכפל-סמיות מצא כי גירוי שמיעתי, בו קרובי משפחה סיפרו סיפורים שכללו אירועים אוטוביוגרפיים לחולים, האיץ החלמה של חולים עם הפרעות ממושכות במצב ההכרה. מחקרים לא-מבוקרים הציעו גם שיפור עם תכניות גירוי תחושתי אחרות, כולל טיפול מבוסס-מוטוריקה, אימונים מבוססי-שמיעה, טיפול במוזיקה ותכניות אימון רב-חושי.

הממצאים הזמינים מעידים כי בחלק מהחולים תתכן תועלת להתערבויות שיקום, גם שנים לאחר חבלת מוח. עם זאת, יש להשלים מחקרים גדולים יותר במטרה לאשר את הנתונים ואלו עדיין אינם מתורגמים לשימוש קליני.

לאור ההשפעות המבטיחות של חלק מהטיפולים בחולים עם הפרעות ממושכת במצב הכרה, המומחים משוכנעים כי תחום זה צפוי להתקדמות משמעותית בשנים הקרובות.

Lancet Neurol. Published online April 16, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה