Trauma

טראומות בילדות מעלות משמעותית את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות (Am J Psychiatry)

מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Psychiatry עולה כי חוויות שליליות בשלב מוקדם במהלך החיים, כולל הזנחה והתעללות גופנית, רגשית ומינית, הינם גורם הסיכון היחיד המוביל להפרעות פסיכיאטריות.

במאמר הסקירה הסבירו הכותבים כי התעללות בשלב מוקדם במהלך החיים מלווה בתוחלת חיים קצרה יותר בשל סיכון מוגבר למחלות לב, אירועים מוחיים, השמנה, סוכרת וסוגים מסוימים של מחלות ממאירות. חוויות שליליות בשלב מוקדם במהלך החיים הובילו לעליה בסיכון לדיכאון, התמכרות לסמים ואלכוהול ואובדנות וכן הובילו להחמרת המהלך של כל ההפרעות הפסיכיאטריות שנבחנו.

על-פי ההערכות, כרבע מהילדים צפויים לסבול מהזנחה או התעללות, אם כי ייתכן מאוד כי מדובר בתת-הערכה שכן מרבית המקרים אינם מדווחים. הדבר נכון במיוחד לסוגים ספציפיים של חוויות שליליות בילדות (בעיקר התעללות רגשית והזנחה), אשר ייתכן ולעולם לא יבואו לידי ביטוי קליני אך להן השלכות הרסניות על המצב הבריאותי.

מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה מצאה כי 46% מהחולים עם דיכאון דיווחו על חוויות שליליות במהלך הילדות וכי עד 57% מאלו עם הפרעה דו-קוטבית דיווחו גם כל התעללות ו/או הזנחה בילדות.

החוקרים הציעו עוד כי חוויות שליליות במהלך הילדות נקשרו עם תוצאות גרועות יותר של הטיפול בדיכאון, הפרעת דחק בתר-חבלתית, או הפרעה דו-קוטבית.

ממצאים אלו מדגישים את הצורך כי רופאים ישלימו הערכה מפורטת של היסטוריה של טראומה קודמת. חשוב מאוד לרופאים להשלים היסטוריה מפורטת של חוויות טראומטיות בילדות, בכדי שיבינו טוב יותר עם מה הם מתמודדים. חולים רבים אינם מנדבים מידע זה, בפרט במהלך הביקור הראשון. חשוב להבין מהי הדרך הטובה ביותר לטפל בחולים אלו מאחר והם אינם מגיבים היטב לטיפולים קונבנציונאליים תרופות או פסיכותרפיה.

הכותבים מוסיפים כי במחקרים רבים, אך לא בכולם, להזנחה הייתה ההשפעה השלילית המשמעותית ביותר על הפרעות חרדה ומצב רוח. עם זאת, הם מסבירים כי מעטים סובלים רק מסוג אחד של התעללות. לעיתים קרובות, מטופלים אלו היו חשופים לצורות שונות של התעללות, כולל התעללות גופנית, מינית ורגשית.

עדויות חדשות מצביעות על קשר אפשרי בין חוויות שליליות בילדות ובין סיכון מוגבר להפרעות מצב רוח והתקדמות מחלה בשל תהליכים דלקתיים, כפי שבא לידי ביטוי במדדי CRP וציטוקינים דלקתיים. תרופות נוגדות-דלקת עשויות לשמש כטיפול מבטיח בחולים הסובלים מדיכאון עם עדות לסמני דלקת מוגברים. עם זאת, העדויות בנושא הן עדיין מוקדמות.

מנגנון אפשרי נוסף עשוי לנבוע משינויים בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל ו-CRF (Corticotropin-Releasing Factor) המבקרים תגובה אנדוקרינית, התנהגותית, חיסונית ואוטונומית למצבי דחק.

נטיה גנטית גם עשויה לשחק תפקיד חשוב בפתוגנזה של הפרעות מצב רוח לאחר חשיפה לאירועי דחק בשלב מוקדם במהלך החיים. רק 35-40% מאלו שנחשפו לאירועים טראומטיים יפתחו הפרעת דחק בתר-חבלתית וככל הנראה, הסיבה לכך נעוצה בפרופיל הגנטי.

עוד מציינים הכותבים כי כאשר מזהים מטופלים בסיכון, ההתערבויות צריכות להתמקד ביחידת המשפחה, הורה יחיד, משפחות החיות בעוני והורים העובדים בשתי עבודות. יש להנחות יועצים, מורים ואחיות, כמו גם להדריך רופאים אודות אופן השלמת הערכות הולמות של מטופלים אלו.

Am J Psychiatry. 2020;177:20-36.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה עשויה להאט את קצב הגדילה של ילדים מתחת לגיל 12 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology. מחקר PEDISTAD הינו מחקר בינלאומי הנמשך בימים אלו וכולל 1,326 ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה, שאינם מאוזנים היטב תחת […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה