Trauma

מחקר הדגים תוצאות טובות מהצפוי לאחר פגיעה מוחית טראומטית קשה (JAMA Neurology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שפורסם ב-JAMA Neurology הראה כי התוצאות ארוכות הטווח של חלק ניכר מהמטופלים עם פגיעה מוחית קשה טובות מהצפוי, מה שמזהיר מפני הערכה מוקדמת של פרוגנוזה נמוכה והחלטות על הפסקת טיפול מציל חיים. החוקרים מצאו שחולים עם פגיעה מוחית טראומטית בינונית עד קשה (TBI) הראו לעתים קרובות שיפור תפקודי משמעותי בין שבועיים ל-12 חודשים לאחר הפגיעה, ופגיעה קשה בטווח הקצר לא תמיד הובילה לתוצאות לא טובות בטווח הארוך.

החוקרים מציינים כי מחקרים ארוכי טווח שבוצעו בעבר בחולים עם TBI בינוני עד חמור הראו שונות ניכרת בהתאוששות ובדרגת הנכות השיורית, ואף לאחר פגיעה קשה, עד 20% מאלו ששרדו יחלימו לעצמאות תפקודית תוך 5 שנים מהפגיעה. עם זאת, מעט מחקרים כללו הערכה מוקדמת או מעקב אורך של מטופלים אחר התוצאות מהשלבים החריפים ועד הכרוניים של ההחלמה. לדברי מחבר המחקר, “המחקר שלנו מוסיף לראיות ההולכות וגוברות כי פגיעה חמורה אינה מעידה בהכרח על תוצאה ירודה בטווח הארוך. אפילו אותם מטופלים במצב צמח, תוצאה שנראית על פניו גרועה, עשויים להשתפר, מכיוון שמדובר במצב דינאמי המתפתח במהלך השנה הראשונה”.

המחקר נערך ב-18 מרכזי טראומה בארצות הברית וכלל 484 חולים (362 עם TBI חמור ו-122 עם פגיעה בינונית) שנבדקו באופן שיטתי אחר תוצאות תפקודיות מוקדמות לאחר הפגיעה (לאחר שבועיים) וכ-3, 6 ו-12 חודשים לאחר הפגיעה. 12 חודשים לאחר הפגיעה, 52% מהחולים עם פגיעה מוחית קשה ו-75% מאלו עם פגיעה בינונית השיגו תוצאות חיוביות במדד GOSE; ו-19% מאלה עם פגיעה קשה ו-32% מאלה עם פגיעה בינונית לא דיווחו על נכות (ציון DRS 0). בקרב 79 המשתתפים במצב וגטטיבי כשבועיים לאחר הפגיעה, 78% חזרו להכרה ו-25% חזרו להתמצא במרחב תוך 12 חודשים.

לדברי כותבי המחקר, “הנתונים מצביעים על כך שאין לראות את מידת הפגיעה הניכרת במהלך השבועיים הראשונים לאחר הפגיעה כאינדיקטור סופי לתוצאה תפקודית שלילית לטווח ארוך. התוצאות מעידות הן על התדירות והן על מידת ההתאוששות האפשרית במהלך השנה הראשונה שלאחר הפגיעה”. החוקרים ציינו כי במהלך השלב האקוטי של הפגיעה, מומחי טראומה לעתים קרובות מעריכים יתר על המידה את הסבירות לתוצאה לקויה וממעיטים בהסתברות לתוצאה טובה בחולים עם פציעות קשות, וזה משפיע על קבלת החלטות משמעותיות בנוגע לטיפול בחולים.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה