מחקר חדש מציג שני סמנים ביולוגיים בדם הנמדדים ביום שבו התרחשה פגיעה מוחית טראומטית (TBI) שעשויים לחזות במדויק את הסיכון של מטופל למוות או לנכות חמורה 6 חודשים לאחר מכן. בנתונים החדשים ממחקר TRACK-TBI, רמות גבוהות של חלבון גליאלי fibrillary acidic (GFAP) וחלבוני ubiquitin carboxy-terminal hydrolase L1 (UCH-L1) בתאי גליה ונוירונים, בהתאמה, היו בקורלציה עם מוות ופגיעה חמורה.
החוקרים מדדו GFAP ו-UCH-L1 בדגימות דם שנלקחו מ-1696 חולים עם TBI ביום הפציעה, והם העריכו את החלמת המטופל 6 חודשים לאחר מכן. הסמנים נמדדו באמצעות בדיקת i-STAT TBI Plasma. הבדיקה אושרה בשנה שעברה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כדי לקבוע אילו חולים עם TBI קלה צריכים לעבור סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT), כפי שדווח על ידי Medscape. כשני שלישים מאוכלוסיית המחקר היו גברים, הגיל הממוצע היה 39 שנים, וכל החולים הוערכו במרכזי טראומה ברמה I לפציעות שנגרמו בעיקר מתאונות דרכים או נפילות. שישה חודשים לאחר הפציעה, 7% מהחולים מתו ול-14% הייתה השלכה שלילית, החל ממצב וגטטיבי ועד למוגבלות חמורה הדורשת תמיכה יומיומית. בנוסף, ל-67% הייתה החלמה לא מלאה, החל מנכויות בינוניות הדורשות סיוע מחוץ לבית ועד לליקויים נוירולוגיים או פסיכולוגיים קלים.
לרמות GFAP ו-UCH-L1 ביום הפציעה הייתה סבירות גבוהה לחזות מוות (87% עבור GFAP ו-89% עבור UCH-L1) ונכות חמורה (86% עבור GFAP ו-UCH-L1 כאחד) לאחר 6 חודשים. יחד עם זאת, הסמנים הביולוגיים היו פחות מדויקים בניבוי החלמה לא מלאה (62% עבור GFAP ו-61% עבור UCH-L1). החוקרים העריכו גם את הערך המוסף של שילוב הסמנים הביולוגיים בדם למודלים פרוגנוסטיים עדכניים של TBI שלוקחים בחשבון משתנים כמו גיל, ציון מוטורי, תגובתיות אישונים ומאפייני CT. בחולים עם ציון גלזגו (GCS) של 3 עד 12, הוספת GFAP ו-UCH-L1 לבד או בשילוב לכל אחד משלושת המודלים הבינלאומיים לפרוגנוזה וניתוח של ניסויים קליניים ב-TBI (IMPACT) העלתה משמעותית את הדיוק שלהם עבור חיזוי מוות (טווח, 90%-94%) והשלכה שלילית (טווח, 83%-89%).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!