Vascular Disorders

סימני מחלה מיקרווסקולארית ברשתית עשויים לנבא תפקוד קוגניטיבי (J Am Geriatr Soc)

סימני מחלה מיקרווסקולארית ברשתית עשויים להצביע על פתולוגיה מיקרווסקולארית במוח ולרמז לסיכון מוגבר לדמנציה וליקוי קוגנטיבי קל מוקדם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של סימני מחלה מיקרווסקולארית ברשתית והקשר בין סימנים אלו ובין התפקוד הקוגניטיבי. הם השלימו ניתוח חתך של ביקור מספר 5 (שנים 2011-2013) במחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities). מדגם המחקר כלל 2,624 משתתפים (גיל ממוצע של 76 שנים, 19% ממוצא אפריקאי-אמריקאי) עם נתונים אודות התפקוד הקוגניטיבי ובדיקת רשתית מלאה.

הערכת סימני מחלה ברשתית התבססה על צילום קרקעית עין. התפקוד הקוגניטיבי סווג לתפקוד תקין, ליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם אבחנה עיקרית של מחלת אלצהיימר ללא מחלה צרברווסקולארית וליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם אבחנה ראשונית או משנית של מחלה צרברווסקולארית.

החוקרים מדווחים כי ב-61% מהמשתתפים במחקר הייתה עדות לרטינופתיה קלה וב-2% הייתה עדות לרטינופתיה מתונה/חמורה. מבין אלו, ב-7% תועדו מיקרו-אניוריזמות, ב-6% זוהו דימומים ברשתית וב-8% זוהו סימני AV Nicking. עוד זוהתה שכיחות נמוכה של תפליטים רכים (1%) והיצרויות מוקדיות (1%).

במודל המתוקן, בחולים עם דימום ברשתית תועד סיכוי גבוה כפליים לליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה מכל-סיבה וסיכוי גבוה פי 2.5 לליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם מחלה צרברווסקולארית, בהשוואה לחולים ללא דימום ברשתית. בחולים עם סימני AV Nicking תועד סיכון גבוה פי 1.6 לליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה עם מחלה צרברווסקולארית, בהשוואה לאלו ללא שינויים אלו.

לא זוהה קשר בין סימנים ברשתית ובין ליקוי קוגניטיבי קל/דמנציה ללא מחלה צרברווסקולארית.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם בדיקות הדמיה מתקדמות יותר עשויות לסייע בזיהוי סימנים עדינים יותר ברשתית ולזהות מטופלים בסיכון מוגבר לדמנציה.

J Am Geriatr Soc. 2019;67(6):1197-1203

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • נהיגה בטוחה אפשרית למרות אובדן שדה ראיה

    נהיגה בטוחה אפשרית למרות אובדן שדה ראיה

    בחולים עם ירידה בשדה הראיה בשל גלאוקומה או אירוע מוחי אשר קיבלו בחזרה את רישיון הנהיגה שלהם לאחר השלמת הערכה מבוססת-סימולטור תועדו יכולות נהיגה דומות בכביש בהשוואה לאלו עם ראיה תקינה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmologica. החוקרים משבדיה בחנו את יכולות הנהיגה של מטופלים עם ירידה בשדה ראיה שקיבלו בחזרה את הרישיון […]

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התוויה חדשה ל- Upadacitinib (רינבוק) כטיפול במבוגרים עם אבחנה של GCA (או Giant Cell Arteritis). האישור הנוכחי מספק אפשרות טיפול חליפית לחלים עם GCA ומאפשר הפחתת מינון סטרואידים והשגת הפוגה במחלה. בעקבות האישור הנוכחי, Upadacitinib הינו מעכב JAK (או Janus Kinase) פומי הראשון המאושר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך