Vascular Disorders

מחקרים חדשים מכנס הגאוט וההיפראוריצמיה G-CAN

מחקרים חדשים שהוצגו בסימפוזיון G-CAN מראים כי יכול להיות שניתן להתחיל מוקדם בטיפול להפחתת חומצה אורית וכי PAD קשור לגאוט

יכול להיות שלא יהיה צורך בדחיית הטיפול להפחתת חומצה אורית בהתלקחויות גאוט, כך עולה ממחקר חדש שהוצג בסימפוזיון מחקר הגאוט, היפראוריצמיה ומחלות קריסטלים השנתי (G-CAN). בנוסף, מחקר נוסף שהוצג בסימפוזיון מזהיר מפני סיכון מוגבר למחלת עורקים היקפית (PAD) בקרב חולי גאוט.

המחקר הראשון היה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שהצביעו על כך שהשימוש בתרופות להפחתת רמות החומצה אורית במהלך התלקחות גאוט אינו משפיע על חומרת ההתלקחות ולא על משך ההתלקחות או על הסיכון להישנות בחודש שלאחר מכן. לפי החוקרת הראשית, “יש ויכוח מתמשך אם יש לדחות את הטיפול עד שבוע או שבועיים לאחר התלקחויות גאוט כדי למנוע את חזרתם. זה בא לידי ביטוי בהנחיות לניהול גאוט, שסיפקו המלצות לא עקביות בנושא”.

המחקר כלל בחינה של שישה מחקרים אקראיים שבדקו את השימוש באלפורינול (שלושה מחקרים), febuxostat (שני מחקרים), ו-probenecid (אחד). המחקרים כללו 226 נבדקים עם גאוט שהתחילו טיפול מוקדם, בהשוואה ל-219 נבדקים שקיבלו פלצבו או התחלה מאוחרת של הטיפול. בבדיקה שערכו, לא היו הבדלים בדירוג הכאב בנקודות זמן שונות, משך התלקחויות גאוט (בשלושה מחקרים), או הישנות של התלקחויות גאוט (בארבעה מחקרים). עם זאת, שלושה מהמחקרים נחשבו כבעלי סיכון גבוה להטיה.

במחקר השני, החוקרים התריעו על שיעור גבוה של PAD בחולים עם גאוט, ללא קשר לשאלה אם היה להם סוכרת בנוסף, שהיא גורם סיכון ידוע ל-PAD. לפי עורכי המחקר, מעט ידוע על הקשר בין PAD לגאוט, אם כי מחקר משנת 2018 מצא כי מטופלים עם מחלת עורקים כליליים חסימתית נוטים יותר לתוצאות פחות טובות אם הם פיתחו גאוט לאחר הצנתור. בנוסף, מחקר משנת 2022 מצא שיעורים גבוהים יותר של קטיעות בחולים עם גאוט, ללא תלות במחלות לב וכלי דם וסוכרת. עם זאת, המחקר מצא קשר בין גאוט לקטיעות רגליים שאינן תלויות ב-PAD.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה