בהרצאתו לפני רופאים מנהלים ב”כללית”  סקר פרופ’ חוליו ויינשטיין  טיפולים חדשים בתחום הסוכרת ואת הצורך לבצע התאמת טיפול אישית לכל מטופל, לרבות קביעת יעדי טיפול ובחירת הטיפולים הספציפיים, תוך שיתוף המטופל בקבלת החלטות ובשיקולים הטיפוליים.

ההרצאה התמקדה בהצגת התרופה החדשה Dulaglutide (טרוליסיטי, אלי לילי). פרופ’ ויינשטיין הדגיש כי תרופה זו תוכננה מלכתחילה בכדי לשפר את ההיענות של המטופל הן מבחינת אופן השימוש, הנוחות, וזאת במקביל ליעילות הקלינית. התרופה שייכת למשפחת ה-GLP-1 הידועות כמפחיתות סוכר ועם רמת סיכון סיכון נמוכה מאוד להיפוגליקמיות . 

התרופה קיימת בשני מינונים : 0.75 מ”ג ו-1.5 מ”ג, כאשר השימוש ב-1.5 מ”ג הוא הנפוץ יותר. התרופה יכולה להינתן גם כטיפול יחידני וגם כתוספת לתרופות אחרות.

בניגוד לתרופות אחרות ממשפחת ה-GLP-1 (כמו ליראגלוטייד (ויקטוזה) ואקסנטייד (ביאטה))  את הטרוליסיטי יש לקחת פעם בשבוע, דבר שכמובן משפיע לטובה על ההיענות ומועדף על המטופלים. ההזרקה פעם בשבוע היא בעיתוי גמיש.

פרופ’ ויינשטיין מציין שלעומת בידוריין שגם היא ניתנת פעם בשבוע, השימוש בטרוליסיטי קל יותר בזכות עט אוטומטית מוכן לשימוש (החומר הפעיל מומס כבר),  המחט נסתרת,  מה שמאפשר הזרקה קלה ופשוטה וללא כאבים.  בנוסף, מסביר פרופ’ ויינשטיין,  ההסתברות לתגובה האימונוגנית מאוד נמוכה וכמעט לא קיימת.

פרופ’ ויינשטיין מציין שבדומה לתרופות האחרות ממשפחה זו, לטיפול יש השפעה על הפחתת תאבון.

הנתונים הקליניים של התרופה הראו שטרוליסיטי במינון 1.5 מ”ג בהשוואה לויקטוזה (במינון 1.8 מ”ג) , ה-GLP-1            הנפוץ ביותר עד כה, הראו ירידה דומה בהורדת HbA1c (1.42% לעומת 1.36% ) ללא הבדל מובהק סטטיסטי. 

גם מבחינת שיעור השגת היעד של HbA1c נמוך מ-7% נמצא שטרוליסיטי 1.5 מ”ג פעם בשבוע היה שווה לויקטוזה 1.8 מ”ג פעם ביום.

בהשוואות לתרופות אחרות, (סיטגליפטין (ג’נוביה), אינסולין גלרגין (לנטוס) ואקסנטייד (ביאטה)),  מדגיש פרופ’ ויינשטיין, הטיפול בטרוליסיטי הדגים עדיפות בהורדת HbA1c , וכך גם מבחינת שיעורי השגת יעד של HbA1c מתחת ל-7% .  הוא מוסיף, שהשפעות אלה נמצאו לאורך זמן, גם לאחר מעקב של שנתיים. (בהשוואה מול סיטגליפטין).

במקביל, הראה פרופ’ ויינשטיין, כי השפעת הטרוליסיטי היא מהירה וכבר לאחר שבועיים טיפול רמות הסוכרת בדם בצום היו נמוכות יותר בהשוואה לטיפול באקסנטייד.

מבחינת משקל גוף, ובהשוואה לתרופות אחרות, טרוליסיטי מורידה משקל באופן דומה לביאטה יותר מג’נוביה, ויותר מאינסולין (שכידוע מעלה במשקל). 

מבחינת היפוגליקמיות לטיפול בטרוליסיטי (כמו גם תרופות אחרות ממשפחת ה-GLP-1)  סיכון נמוך מאוד להיפוגליקמיה ואירועים של היפוגליקמיה חמורה הינם נדירים. ופרופ’ ויינשטיין מציין שבמטופלים שמקבלים מטפורמין וטרוליסיטי אין צורך לדעתו אפילו להשתמש בגלוקומטר. (עם זאת, יש לציין שבמקרה של שימוש בתרופה במקביל עם אינסולין או סולפונילאוריאה – שכיחות היפוגליקמיה עולה משמעותית, ולכן יש לנטר זאת ולשקול להפחית מינונים) .

מבחינת תופעות לוואי, בדומה לכל התרופות ממשפחת ה GLP דווח על תופעות של בחילה וכד’, תופעות אלה פותחות במהלך הטיפול. מבחינת דלקת לבלב, פרופ’ ויינשטיין מציין שאין עלייה בסיכון תחת השימוש בתרופה (אם כי כמובן לא מומלץ לתת אותה למי שיש כבר דלקת לבלב או גורמי סיכון לכך). הוא מדגיש שעלולה להיות עלייה ברמות ליפאז/עמילאז שהיא אסימפטומטית וללא משמעות קלינית ולכן אין גם צורך לדעתו לבדוק פרמטרים אלה.

לסיכום, מציין פרופ’ ויינשטיין שמדובר בתרופה ידידותית ביותר למטופל, יעילות גבוהה , בטוחה,  עם תופעות הלוואי הגסטרואינטנסיאליות הידועות של GLP-1 בתחילת הטיפול.

להרצאה המלאה