האם נוגדנים עצמיים עשויים לסייע בחיזוי אירועים נוירו-פסיכיאטריים בחולי לופוס? (Ann Rheum Dis)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Annals of the Rheumatic Diseases עולה כי בחולי לופוס (SLE או Systemic Lupus Erythematosus) קיים קשר אפשרי בין נוגדנים עצמיים מסוג Antiribosomal P Antibodies ו-Lupus Anticoagulant ובין סיכון עתידי לתרומבוזיס תוך-גולגולתי ופסיכוזה על-רקע לופוס, בהתאמה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אירועים נוירו-פסיכיאטריים בחולי לופוס אינם ניתנים לחיזוי בכל המקרים ועל-כן בטיפול בחולים אלו תתכן תועלת לגישות מוכחות העשויות לנבא אירועים אלו.

במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על מאגרי Systemic Lupus International Collaborating Clinics Network במטרה לזהות גורמים המנבאים אירועים נוירו-פסיכיאטריים ב-1047 חולי לופוס.

אירועים נוירו-פסיכיאטריים יוחסו ללופוס על-בסיס שני מודלים (מודל א’, קפדני יותר; מודל ב’, פחות קפדני) שלקחו בחשבון גורמים דוגמת שכיחות אירועים נוירו-פסיכיאטריים באוכלוסיה הכללית. החוקרים התייחסו גם לנתונים דמוגרפים וקליניים, סמנים בדם, כולל ANA (Antinuclear Antibodies), Extractable Nuclear Antigens, Antiphospholipid Antibodies, Antiribosomal P Antibodies ונוגדנים לקולטן לגלוטמט שנקשרו עם אירועים נוירו-פסיכיאטריים בחולי לופוס.

החוקרים בחנו את הקשר בין גורמים אלו ובין אירועים נוירו-פסיכיאטריים.

החוקרים מדווחים כי משך המחלה של 1047 החולים בלופוס עמד על כחמישה חודשים בתחילת המחקר. במהלך מעקב פרוספקטיבי  ממוצע של 3.6 שנים, מספר ההערכות השתנה. באשר לאירועים נוירו-פסיכיאטריים, 495 מבין 1047 חולים )47%) אובחנו עם אירוע אחד ומעלה (סך כלל של 917 אירועים) במהלך תקופת המחקר. האירועים הנפוצים ביותר כללו כאבי ראש (52%), הפרעות מצב רוח (14%) ופרכוסים (6%).

מבין 917 האירועים הנוירופסיכיאטריים, שיעור המקרים שיוחסו ללופוס על-פי המודלים שצוינו, נע בין 15% (מודל א’) ל-28% (מודל ב’), עם שכיחות של 10% מכלל החולים (מודל א’) וכ-17% מהחולים (מודל ב’). בסה”כ, לא נמצא קשר מובהק בין נוגדנים עצמיים ובין הופעה ראשונה של אירוע נוירו-פסיכיאטרי.

עם זאת, מניתוח מפורט של הנתונים עולה קשר מובהק בין נוגדני Antiribosomal P Antibodies ובין אירועים עתידיים של פסיכוזה (יחס סיכויים של 3.9) ובין ערכים לא-תקינים של Lupus Anticoagulant ובין שבץ מוחי או Sinus Thrombosis (יחס סיכויים של 2.5).

Ann Rheum Dis. 2011;70:1726-1732

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה