דיאטת דלת פחמימות יעילה יותר מדיאטת דלת שומן הן בהפחתת משקל והן בשיפור גורמי סיכון קרדיווסקולרים (Ann Intern Med )

מחקר חדש מה-Ann Intern Med מדווח כי דיאטת דלת פחמימות הייתה יעילה יותר מדיאטה דלת שומנים בהפחתת משקל ובשיפור פרופיל סיכון קרדיווסקולרי.

ברקע מציינים החוקרים כי דיאטות דלות פחמימות פופולאריות לצורך הפחתת משקל, אך האפקט הקרדיווסקולרי שלהן לא נלמד עדיין באופן מלא, בעיקר באוכלוסיות מגוונות.

מטרת החוקים הייתה לבחון את האפקט של דיאטה דלת פחמימות בהשוואה לדיאטה דלת שומן הן על משקל גוף והן על גורמי סיכון קרדיווסקולרים.

המחקר היה רנדומלי, בקבוצות מקבילות והתקיים במוסד אקדמי רפואי גדול. השתתפו במחקר 148 גברים ונשים ללא מחלה קרדיווסקולרית קלינית או סוכרת.

הדיאטה דלת הפחמימות  (<40 g/d) או דלת שומן (פחות מ-30% של צריכת קלוריות יומית משומן, ופחות מ-% שומן רווי ) ניתנו למשתתפים אשר קיבלו ייעוץ ולווי תזונתי לאורך המחקר.

המעקב כלל נתונים על משקל הגוף, גורמי סיכון קרדיווסקולרים, והרכב תזונתי בזמן 0 , ולאחר מכן 3, 6 ו-12 חודשים.

החוקרים מדווחים כי 82% מקבוצת הדיאטה דלת השומן ו-79% מקבוצת הדיאטה דלת הפחמימות השלימו את המעקב. לאחר 12 חודשים, המשתתפים בקבוצה דלת הפחמימות השיגו הפחתת משקל גדולה יותר של 3.5 ק”ג (ברווח בר סמך של 5.6-1.4 ק”ג, p=0.002 ) .

בנוסף, הייתה הפחתה גדולה יותר של מסת שומן של 1.5% (בטווח 2.6%-0.4% , P = 0.011) בקבוצה דלת הפחמימות, וכך גם לגבי יחס סה”כ כולסטרול ל- HDL כולסטרול (0.44- , בטווח 0.71- ל-0.16-) , טריגליצירידים: ירידה גדולה יותר  של 14.1 מ”ג/ד”ל (בטווח בין 27.4 ל-0.8 מ”ג/ד”ל) וכן גם עלייה גדולה יותר ב-HDL כולסטרול של 7 מ”ג/ד”ל (בטווח בין 3.0 ל-11 מ”ג/ד”ל). כל ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מציינים כי העדר יעדי מחקר קלינים של מחלה קרדיווסקולרית מהווים מיגבלה כמובן.

החוקרים מסכמים כי דיאטה דלת פחמימות הייתה אפקטיבית יותר מדיאטת דלת שומן הן בהפחתת משקל, והן בשיפור פרמטרים של גורמי סיכון קרדיווסקולרים. לדעת המחברים, דיאטת דלת פחמימות עשוייה להוות חלופה טובה לאנשים המעוניינים להפחית את המשקל ביחד עם שיפור פרופיל גורמי סיכון קרדיווסקולרים.

Ann Intern Med.2014;161(5):309-318. doi:10.7326/M14-0180

הערת המערכת: יש לציין שלפני כחודש דיווחנו על מחקר אחר מה-Diabetes Care שגם בו נמצאה תועלת גבוהה יותר לדיאטת דלת פחמימות (ודלת שומן רווי) במטופלים סוכרתיים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה