מלטונין משפר איכות השינה במטופלים לאחר שבץ הסובלים מהפרעות שינה עקב קשיי הירדמות (Zh Nevrol Psikhiatr)

מחקר חדש שבחן את ההשפעה של טיפול במלטונין באנשים שעברו שבץ איסכמי וסבלו מהפרעות שינה (הירדמות ראשונית) מדווח כי המלטונין הפחית ישנוניות, משך הזמן עד להירדמות , מס’ ההתעוררויות ונראה שסייע בהתאוששות חולי שבץ איסכמי עם הפרעות שינה בשל קשיים בהירדמות.

ברקע מציינים החוקרים כי ביקשו לבחון את האפקט של מלטונין על איכות החיים ויכולת ההשתקמות של מטופלים שחוו שבץ איסכמי וסובלים מהפרעו שינה בשל קושי בהירדמות.

השתתפו במחקר 64 מטופלים לאחר שבץ עם הפרעת שינה אשר חולקו ל-2 קבוצות על פי מאפייניהם. מטופלים בקבוצה העיקרית קיבלו מלטונין למשך 21 יום. במשך 3 הימים הראשונים לאחר האישפוז ו-21 ימים לאחר הבדיקה הראשונה, בוצעו בדיקות MMSE , סולם RANKIN , מדד FOSQ ו-NIHSS , ו-EUROQOL , מדד השינה האירופאי (ESS) , ומבחנים באמצעות מכשירי MRI , אלקטרואנצפלוגרפיה ופוליסומנוגרפיה.

החוקרים מדווחים כי לאחר 3 שבועות הייתה ירידה מובהקת  (p<0.05) בציוני ה-ESS בקבוצה הראשית בהשוואה לקבוצת הביקורת (ציון של 5.7 לעומת 10) . כמו כן  נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות לפרמטרים של פוליסומנוגרפיה:  הזמן עד להירדמות היה 17.8 דקות בקבוצת הטיפול לעומת 20.5 בקבוצת הבקרה  (p<0.05), ומס’ המיקרואקטיבציות  (יקיצות) היה 15 לעומת 18 בקבוצת הבקרה.  (p<0.05).

בנוסף, הייתה נטייה להתאוששות מהירה יותר בקבוצת הטיפול (8.4 ימים בממוצע לעומת 10.2 ימים) אך הההבדלים לא ההגיעו לכדי מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי מלטונין מפחית ישנוניות (באמצעות מדד ESS) , משך הזמן עד ההירדמות , מס’ היקיצות (מיקרואקטיבציות) , ונראה שאף תרם להשגת התאוששות מהירה יותר של מטופלים שעברו שבץ איסכמי וסבלו מהפרעות שינה בשל קשיים בהירדמות.

Zh Nevrol Psikhiatr Im S S Korsakova.2015;115(6):86-89.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)

    עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)

    השיעור המתוקן לגיל של אירועים מוחיים בארצות הברית ירד בין השנים 1990 עד 2019, בעוד שהשיעורים האבסולוטיים של היארעות, הימצאות, תמותה ושנות חיים מתוקנת למוגבלות עלו במהלך שלושת העשורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מניתוח הנתונים עולה כי חלה עליה משמעותית בשיעורי אירוע מוחי המורגי וזינוק בשיעור אירועים מוחיים במבוגרים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

  • היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם […]

  • האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של טיפולי פוריות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי במהלך אשפוז לצורך ללידה, קשר אשר נותר על כנו ללא תלות בגיל האם. טיפול בהפרעות פוריות נקשר במחקרים קודמים עם סיכון מוגבר למחלות כלי דם, אך התוצאות אינן עקביות. נזק לאנדותל, שחרור […]

  • התועלת של Apixaban לטיפול באירוע מוחי קריפטוגני עם מחלה של פרוזדורי הלב (JAMA)

    התועלת של Apixaban לטיפול באירוע מוחי קריפטוגני עם מחלה של פרוזדורי הלב (JAMA)

    בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות למחלה של פרוזדורי הלב, ללא פרפור פרוזדורים, מנתוני מחקר ARCADIA עולה כי Apixaban לא הפחית משמעותית את הסיכון לאירועי מוחי חוזר בהשוואה לטיפול באספירין, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. מדגם המחקר כלל חולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות למחלה של פרוזדורי הלב, אך ללא עדות לפרפור […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה