עדכון הנחיות לניהול קשריות וגידולים ממאירים בבלוטת התריס (Thyroid)

תירואיד בלוטת התריס

הנחיות חדשות מטעם ה-American Thyroid Association מספקות המלצות נרחבות אודות האתגרים הקליניים הכרוכים בניהול קשריות ששלוטת התריס וממאירויות ממוינות של בלוטת התריס, עם העליה הניכרת בשיעורי אבחנת קשריות בבלוטת התריס ואפשרויות מתקדמות אך מורכבות יותר להערכת סיכון לסרטן בלוטת התריס. בפעם הראשונה, אונקולוגים לקחו חלק בצוות שקבע את ההמלצות.

אחת המטרות העיקריות של ההנחיות הללו היא לצמצם את הנזקים האפשריים עקב טיפול-יתר במרבית המטופלים בסיכון נמוך לתחלואה ותמותה על-רקע המחלה, לצד טיפול ומעקב הולמים אחר חולים בסיכון מוגבר.

ההנחיות כוללות 101 המלצות, כולל מספר שינויים משמעותיים בהשוואה להנחיות משנת 2009 וכן חלקים חדשים בנושאי מעקב אחר מטופלים עם קשריות בבלוטת התריס שלא השלימו ביופסיה, בדיקות מולקולאריות במטופלים עם ציטולוגיה שאינה חד-משמעית, הערכת הסיכון להישנות, טיפול בסוגיות קול ופאראתירואיד סביב התערבות ניתוחית והגדרה וניהול מצבים של גידולים ממוינים היטב העמידים לטיפול ביוד רדיואקטיבי.

בשנים האחרונות הצטברו נתונים רבים אודות הטיפול בתרופות ממשפחת Tyrosine Kinase Inhibitors כאפשרויות טיפול בחולים עם גידול מתקדם, גרורתי ותסמיני. ההנחיות כוללות המלצה חלשה, המבוססת על עדויות באיכות מתונה, לפיה ניתן לשקול טיפול תרופתי זה בחולים עם גידול ממויין היטב, שלא הגיבו לטיפול ביוד רדיואקטיבי, או בחולים עם מחלה גרורתית, מתקדמת במהירות, תסמינית, או כזו המהווה סיכון לחולה.

שינוי נוסף בהנחיות נוגע לשינוי ההמלצות על טיפול ביוד רדיואקטיבי בחולים עם סרטן תירואיד, סוגיה שעוררה מחלוקת מסוימת. ההנחיות החדשות אינן כוללות עוד גישה אחידה לטיפול ביוד רדיואקטיבי בכלל החולים עם סרטן תירואיד וקובעות כי אבלציה של שארית לאחר ניתוח כריתת בלוטת התריס באמצעות יוד רדיואקטיבי אינה מומלצת באופן רוטיני לחולים עם ממאירות ממוינת היטב בסיכון נמוך, או בחולים לאחר כיתת אונה או כריתה מלאה של בלוטת התריס בנוכחות מיקרו-קרצינומה פפילארית חד-מוקדית או רב-מוקדית, בהעדר מאפיינים שליליים אחרים. המלצה זו מסווגת כחלשה, על-בסיס עדויות באיכות נמוכה.

מומלץ לשקול טיפול אדג’וונטי ביוד רדיואקטיבי לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס בחולים עם ממאירות ממוינת היטב בסיכון בינוני ומומלץ באופן רוטיני לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס בחולים בסיכון גבוה. ההמלצה הנ”ל גם כן מסווגת כחלשה, על-בסיס עדויות באיכות נמוכה.

שינוי מרכזי נוסף נוגע להמלצות לפיהן ניתוח כריתת אונה או כריתת בלוטת תריס הן שתי אפשרויות ניתוחיות סבירות במקרים של ממאירות ממוינת היטב בגודל 1-4 ס”מ, שינוי מההנחיות משנת 2009 שקבעו כי מומלץ ניתוח כריתת בלוטת תריס לכל הקשריות מעל 1 ס”מ.

המלצה נוספת נוגעת לכך שאין צורך לבצע ביופסיה של קשריות קטנות מ-1 ס”מ וכן כי אין צורך לבצע ביופסיה בכלל הקשריות בגודל מעל 1 ס”מ. המלצה זו עוררה דיון רב ועלו ספקות בנושא בעקבות מחקר שהוצג במהלך כנס ה-International Thyroid Congress/American Thyroid Association לפני כחודש. במחקר זה החוקרים בחנו קרוב ל-1,000 קשריות ולא זיהו הבדל בפרוגנוזה והישנות המחלה בין קשריות קטנות מ-1 ס”מ, בהשוואה לאלו מעל 1 ס”מ. גורמים שנמצאו קשורים בקשר מובהק עם הסיכון הגבוה ביותר כללו התפשטות מחוץ לתירואיד, היסטולוגיה אגרסיבית, שולי ניתוח חיוביים וחדירה לקפסולה או כלי דם ולימפה.

Thyroid. Published online November 18, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Technology & Therapeutics מדווחים חוקרים מצפון אמריקה על תוצאות מחקר חדש שנועד לנבא את הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות גופנית במתבגרים עם סוכרת מסוג 1 וממליצים לכוון להתחיל פעילות גופנית עם ריכוז סוכר אינטרסטיציאלי בטווח 130-160 מ”ג/ד”ל עם מגמה שטוחה או ירידה קלה בערכי הסוכר לפי מד סוכר רציף […]

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה