האם מידע פרסומי לציבור בנושא טיפול לסרטן הוא דבר רצוי? (JAMA Oncology)

מאת ד”ר אלינור מוסרי-בריסקין

שיווק ופרסום תרופות לסרטן ישירות לציבור הרחב (direct-to-consumer advertising, DTCA) יכול להיות בר נזק. כך על פי מאמר דעה שנכתב ב JAMA Oncology ב -11 באוגוסט ע”י אונקולוגים.

לדבריהם, פרסום ושיווק של טיפול לסרטן עשוי לגרום למטופלים להבין בצורה מוטעית את הטיפול המתאים עבורם, ובכך לפגוע ביחסי רופא-חולה. בנוסף נחשפות בפניהם אופציות טיפוליות חדשות אשר הנסיון איתן ועם תופעות הלואי האפשריות שלהן קטן, ומצד שני הם לעיתים לא חשופים למידע אחר, על טיפולים שעשויים להתאים להם יותר.

פרסומות מסויימות נותנות מצג שוא לגבי הטיפול והמחלה, למשל ע”י הצגת מטופלים מקבלים טיפול ולאחר מכן מבלים בנעימים ולא סובלים מאף תופעת לואי. הפרסומת אינה מציגה את שכיחות תופעות הלואי והסיכונים וגם לא את סיכויי הצלחת הטיפול, ואינה מציגה את האלטרנטיבות הטיפוליות. לעיתים מטופלים יתלו תקוות בתרופה מסויימת אפילו לפני שהתייעצו עם אונקולוג.

גם הדעה ההפוכה מקבלת במה באותו העיתון במאמר דעה אחר, נכתב כי פרסומים ושיווק של תרופות יכול לשפר את הידע על התרופה והמחלה בקרב הציבור, להגביר את מעורבות המטופלים בהחלטות על עתידם, ולשפר בצורה זו היענות לטיפול ויחסי רופא-חולה. עוד נטען כי מטופלים יודעים להבחין מתי הפרסומת מוטית והם מרגישים כאשר אינם מקבלים את כל האינפורמציה, וכי בסופו של דבר הם סומכים ומקבלים את דעתו של האונקולוג. לא ניתן להתעלם מכמות הידע העצומה הנגישה לכל אדם, ולרוב מטופלים יביאו מידע זה למרפאה וידונו עליו עם הרופא. לדעת מחברי מאמר זה השאלה שצריכה להישאל היא לא “האם צריך להיות פרסום” אלא “כיצד ניתן להפיק את המירב עבור המטופלים מן הפרסום”.

הערת המערכת: קיימים יתרונות וחסרונות לפרסום ישיר לציבור אודות טיפולים לסרטן (כמו גם טיפול לכל מחלה אחרת). כמו בהרבה מקרים אחרים ברפואה, גם כאן התשובה אינה חד משמעית, והיא תלוי

ה בין היתר גם באופי המטופל. ובכל מקרה, אין תחליף למפגש בין מטופל לרופא, בו מעבר להעברת מידע ישנה גם התייחסות לאספקטים אחרים וחשובים לא פחות בכל הנוגע למחלה ולטיפול.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד ומוטציות BRCA תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במידה ואובחנו בתוך עשר שנים לאחר לידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות רבות מעידות כי התקופה שלאחר לידה מהווה חלון זמנים בו קיים סיכון גבוה להופעת ממאירויות חדשות והתקדמות מהירה של נגעים תת-קליניים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישור סופר-אגוניסט חדש של IL-15, Nogapendekin Alfa Inbakicept-Pmln (או Anktiva), בשילוב עם bacillus Calmette-Guerin (BCG) לטיפול במקרים מסוימים של ממאירות שלפוחית שתן שאינה חודרת לשכבת השריר ולא הגיבה לטיפול ב-BCG בלבד. באופן ספציפי, התרופה מאושרת לטיפול בחולים עם קרצינומה של שלפוחית שתן ממוקמת שאינה חודרת לשכבה השרירית […]

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה