ממצאים חדשים קובעים כי אין קשר בין ריכוזי ויטמין D בנשים הרות וביילודים ובין בריאות העצם בילדות. במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology כי ריכוזי ויטמין D במהלך הילדות חשובים יותר לבריאות העצם, בהשוואה לרמות במהלך החיים העובריים.
על-בסיס נתוני מחקר Generation R Study, החוקרים מדדו את ריכוזי ויטמין D בדם האם באמצע ההיריון (חציון של 20.4 שבועות) ובחנו את הריכוז בתינוק בעת הלידה, לקביעת הריכוז בעובר.
צפיפות המינראלים של העצם, תכולת המינראלים בעצם ושטח העצם נמדדו באותם ילדים בגיל 6 שנים. בסיכומו של דבר, ריכוז ויטמין D בדם האם באמצע ההיריון ובדיקות DXA בגיל שש שנים הושלמו ב-4,815 זוגות אם-ילד.
התוצאות תוקנו למשתנים סוציו-דמוגרפיים ואורחות חיים והגובה (העשוי להשפיע על דיוק סריקות DXA בילדים). 45% מהאימהות היו בעלות השכלה גבוהה, ומרבית הילדים היו ממוצא אירופאי; ילדים מקבוצות סוציו-דמוגרפיות אלו סיפקו את מרבית הנתונים אודות בריאות העצם.
בתחילה, החוקרים זיהו קשר הפוך בין רמות ויטמין D באם ובין בריאות העצם בצאצאים בגיל שש שנים.
חסר חמור של ויטמין D באם (פחות מ-25 ננומול/ליטר) באמצע ההיריון לווה בתכולת מינראלים גבוהה יותר בעצם של הצאצא ושטח עצם גדול יותר בגיל שש שנים, בהשוואה למצב כאשר לאם רמות ויטמין D מספקות (מעל 50 ננומול/ליטר) באמצע ההיריון.
תקנון למדד מסת הגוף של האם, צריכת סידן של האם, מין הילד או משקל הילד לא השפיעו על התוצאות.
הממצאים אודות הקשר בין ריכוז ויטמין D בלידה בצאצא ובריאות העצם בגיל שש שנים היו דומים לממצאים שתועדו עם רמות ויטמין D בדם האם.
נקודה נוספת שנבחנה במחקר נגעה לריכוזי ויטמין D בעת השלמת הבדיקות להערכת מדדי העצם בחלק מהילדים. בקבוצה זו שכלל 3,034 ילדים, הקשר בין רמות ויטמין D בדם האם והעובר ותכולת המינראלים של העצם ושטח העצם לא נותר עוד מובהק לאחר תקנון לרמות ויטמין D בצאצא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!