למעלה ממחצית מרופאי הילדים מדווחים על שחיקה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה- Pediatric Academic Societies)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Pediatric Academic Societies עולה כי מחצית מרופאי הילדים בשלב מוקדם או באמצע הקריירה שלהם דיווחו על שחיקה לפחות פעם אחת במהלך מחקר אורכי בן חמש שנים.

המחקר כלל 1,804 רופאי ילדים משני מדגמים: 903 רופאים באמצע הקריירה ממדגם מתמחים ברפואת ילדים בשנים 2002-2004 ו-901 רופאים בשלב מוקדם במהלך הקריירה ממדגם מתמחים בשנים 2009-2011. הגילאים הממוצעים בשתי הקבוצות עמדו על 45 ו-38 שנים, בהתאמה.

בתחילת המחקר, בשנת 2012, 20% מהמשיבים דיווחו על תחושת שחיקה, כפי שנקבע על-פי שאלה מכוונת בנושא. שיעור זה עלה בכל שנה וקפץ ל-28% בשנת 2013, 30% בשנת 2014, 34% בשנת 2015 ו-35% בשנת 2016.

יתרה מזאת, תחושות השחיקה גברו עם הזמן בכל הקבוצות הדמוגרפיות שנבחנו במחקר. נראה כי נשים הושפעו יותר מגברים, כאשר 21% דיווחו על תחושת שחיקה בשנת 2012 ו-39% בשנת 2016, בהשוואה ל-18% מהגברים בשנת 2012 ו-26% בשנת 2016.

רופאי ילדים שסיימו לימודי רפואה בבתי ספר לרפואה בארצות הברית דיווחו על שיעורים מעט גבוהים יותר של שחיקה בשנת 2012, בהשוואה לאלו שלמדו מחוץ לארצות הברית (21% לעומת 15%). עם זאת, בשתי הקבוצות דווחו שיעורים דומים בשנים אחרות, עם שיא של 36% ו-34%, בהתאמה, בשנת 2016.

רופאים בעלי התמחות על ואלו ללא התמחות על דיווחו על שיעורי שחיקה דומים לאורך תקופת המחקר. השיעורים עמדו על 20% בשתי הקבוצות בשנת 2012 והגיעו ל-34% ו-35% בשנת 2016, בהתאמה.

בהשוואת שני מדגמי המתמחים עלה כי המדגם המאוחר יותר החל את הקריירה עם תחושת שחיקה ניכרת יותר, בהשוואה למדגם המתמחים המוקדם יותר. בעוד ש-21% מרופאי הילדים באמצע הקריירה דיווחו על שחיקה בשנת 2012, 19% מאלו בשלב מוקדם בקריירה דיווחו על שחיקה, למרות שעסקו פחות שנים במקצוע.

מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי ישנה חשיבות לגורמים חיצוניים. החוקרים בחנו את ההשפעה של אורחות חיים וגורמים הקשורים בעבודה על הסיכון לשחיקה. רק משתנה אחד, הפחתת שעות עבודה (פחות מחמישים שעות עבודה בשבוע) לא נקשר באופן מובהק עם שחיקה.

שינויים ארגוניים, דוגמת לוח זמנים גמיש יותר בעבודה והפחתת עומס בעבודה, נקשרו בקשר הדוק יותר עם הפחתת שחיקה, בהשוואה לגורמים פרטניים דוגמת פעילות גופנית או שינה. מהממצאים עולה כי ישנה חשיבות למעסיקים ולמוסדות בשיפור תחושות הרופאים.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה- Pediatric Academic Societies

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה עשויה להאט את קצב הגדילה של ילדים מתחת לגיל 12 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology. מחקר PEDISTAD הינו מחקר בינלאומי הנמשך בימים אלו וכולל 1,326 ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה, שאינם מאוזנים היטב תחת […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה