במקרים רבים של דיווחי אלרגיה לפניצילין בילדים אין עדות לאלרגיה זו (Pediatrics)

במרבית הילדים עם דיווח-הורים אודות תסמיני אלרגיה לפניצילין התוצאות בבדיקות להערכה תגובה אלרגית אמיתית לתרופה מעידות כי לא כך הדבר, כך טוענים מומחים במחקר חדש שפורסם במהלך חודש יולי בכתב העת Pediatrics.

ממצאי המחקר מעידים כי מרבית הילדים פיתחו פריחה וגרד כתסמינים העיקריים של אלרגיה. בהתאם להשערת החוקרים, כל הילדים עם תסמינים שהוגדרו בסיכון נמוך לתגובת רגישות-יתר אמיתית בסופו של דבר נמצאו שליליים לאלרגיה לפניצילין לאחר בדיקה סטנדרטית בת שלושה שלבים.

השערת החוקרים הייתה כי בילדים שהתייצגו לחדרי מיון ילדים עם תסמינים בסיכון נמוך לאלרגיה, תוצאות בדיקות להערכת רגישות יתר לפניצילין בתיווך נוגדני IgE יהיו שליליות.

במסגרת המחקר חולקו שאלונים להורים ל-597 ילדים בגילאי 3.5-18 שנים והחוקרים התבססו על התשובות על-מנת לסווג את דרגת הסיכון לאלרגיה אמיתית לפניצילין בכל מקרה. הם סיווגו את התגובות כסיכון נמוך כאשר לא היה סביר כי התגובה כוללת תגובת IgE חמורה או תהליך שמקורו בתאי T. מנגד, הם סיווגו תגובות בסיכון גבוה במידה והסיכוי היה גבוה לתגובות בתיווך נוגדני IgE (דוגמת תסמינים נשימתיים או קרדיווסקולאריים) או בתיווך תאי T.

על-פי החוקרים, 434 ילדים (72.6%) הציגו תסמינים בסיכון נמוך לאלרגיה לפניצילין ו-163 (27.3%) הציגו לפחות תסמין אחד בסיכון גבוה לאלרגיה.

מבין הילדים עם תסמינים בסיכון נמוך, 352 (81.1%) מההורים ביקשו להשלים בדיקה להערכת אלרגיה לפניצילין. בסיכומו של דבר, על-בסיס התאמת המקרה וזמינות המשפחה, 100 (33.1%) מהילדים בסיכון נמוך השלימו בדיקה לאלרגיה.

התסמינים הנפוצים ביותר לאלרגיה כללו פריחה (97%) וגרד (63%). ב-92% מהמקרים, ההורים ציינו כי הרופא הראשוני אבחן את האלרגיה. החוקרים יצרו קשר עם כל 100 רופאי המשפחה לאשר תסמיני אלרגיה בילדים אלו ומצאו כי הרופאים היו עדים לתגובה אלרגית ב-14 ילדים בלבד; יתר המקרים התבססו על דיווחי ההורים.

עוד מצאו החוקרים כי כל 100 הילדים הציגו תגובה שלילית במבחן פומי להערכת אלרגיה לפניצילין. מבין אלו שנבדקו, רק בשלושה ילדים התקבלו תוצאות חיוביות בבדיקות עוריות וכל השלושה השלימו בהמשך מבחן תגר פומי.

מאחר והשאלונים הצליחו גם לזהות ילדים בסיכון נמוך לאלרגיה לפניצילין, החוקרים סבורים כי אלו יכולים לשמש כחלופה בטוחה לתבחינים עוריים בחדרי מיון. הם מאמינים כי השימוש בשאלונים בחדרי מיון ילדים עשויים לעודד הגברת שימוש בתרופות ממשפחת פניצילין כקו-ראשון לטיפול אנטיביוטי.

Pediatrics. Published online July 3, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה עשויה להאט את קצב הגדילה של ילדים מתחת לגיל 12 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology. מחקר PEDISTAD הינו מחקר בינלאומי הנמשך בימים אלו וכולל 1,326 ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה, שאינם מאוזנים היטב תחת […]

  • הנציבות האירופית קבעה אישור שיווק Bimekizumab לטיפול בהידראדניטיס סופורטיבה (מתוך הודעת ה-EMA)

    הנציבות האירופית קבעה אישור שיווק Bimekizumab לטיפול בהידראדניטיס סופורטיבה (מתוך הודעת ה-EMA)

    הנציבות האירופית (European Commission) העניקה אישור שיווק ל- Bimekizumabלטיפול במבוגרים עם הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה בינונית-עד-חמורה. בעקבות חוות הדעת החיובית של ועידת CHMP (או Committee for Medicinal Products for Human Use) של סוכנות התרופות האירופית, אישור השיווק של Bimekizumab מיועד למבוגרים עם הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה בינונית-עד-חמורה עם עדות לתגובה לא-מספקת לטיפול סיסטמי קונבנציונאלי כנגד הידראדניטיס סופורטיבה. […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה