היענות לדיאטות MIND , ים תיכונית ונורדית קשור לשימור התפקוד הקוגניטיבי בגיל המבוגר (AAIC)

דיאטה “היברידית” המכוונת לשמירת בריאות המוח עשויה להוות גורם מפתח לשמירת תפקוד קוגנטיבי ולהפחתת הסיכון לדמנציה, כך עולה ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של החברה לאלצהיימר (AAIC) .

שם הדיאטה הוא MIND , והיא ראשי התיבות של Mediterranean-DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) Intervention for Neurodegenerative Delay.

כידוע , הדיאטה הים תיכונית כוללת דגים, פירות וירקות , עם שמן זית כמקור עיקרי לשומן. דיאטת DASH היה דיאטה דלת מלח המעודדת צריכה של מזונות עשירים במרכיבים כמו אשלגן, סידן, ומגנזיום המסייעות בהורדת לחץ דם.

דיאטת ה-MIND כוללת 10 קבוצות מזון המוגדרות כ”בריאות למוח”: ירקות של עלים ירוקים, ירקות אחרים, אגוזים, פירות יער, קטניות, חיטה מלאה, דגים, עופות, שמן זית, ויין. הדיאטה שוללת בשר אדום, חמאה, מרגרינה, גבינה, מאפים, ממתקים, ומזון מטוגן או מזון מהיר.

במחקר שפורסם כבר ב-2015 ב- Alzheimer’s and Dementiaדיאטת ה-MIND הפחיתה הסיכון לאלצהיימר ב-53% במשתתפים שנענו לה באופן מלא, וב-35% באלה שנענו לה באופן בינוני.

במחקר הנוכחי שהוצג בכנס AAIC 2017 , החוקרים בהנהגתה של ד”ר מקאווי בחנו את הקשר בין ביצועים קוגנטיביים להיענות ל-MIND ולדיאטה ים תיכונית במספר חתכי רוחב.

במחקר נכללו 5,907 משתתפים ללא פגיעה קוגנטיבית החיים בקהילה (גיל ממוצע 68) שנכללו במחקר ה- Health and Retirement המייצגים מדגם של האוכלוסייה בארה”ב.

על בסיס שאלוני תזונה החוקרים דירגו את מידת ההיענות לדיאטה הים התיכונית (בסקאלה בין 0-55) ול-MIND (בדירוג בין 0-15) , כאשר ככל שהציון גבוה יותר הוא מצביע על היענות גבוהה יותר.

לצורך הערכת התפקוד הקוגניטיבי החוקרים השתמשו במבחן משולב של תפקוד קוגניטיבי גלובלי (שציוניו הם בין 0-27) , כאשר תפקוד נחות מוגדר כפחות מסטיית תקן אחת מהממוצע באוכלוסייה.

לאחר התאמות לגורמים העשויים להשפיע לרעה על התפקוד כמו גיל, מין, גזע, השכלה נמוכה, השמנת יתר, יתר לחץ דם, סוכרת, דיכאון, עישון, העדר פעילות גופנית וצריכת מזונות אנרגיה, האנליזות הראו שהיענות גבוהה יותר לשתי הדיאטות הייתה קשורה לשימור קוגנטיבי טוב יותר.

בהשוואה להיענות נמוכה לדיאטה הים תיכונית, המשתתפים עם ציונים בינוניים וגבוהים היו באופן מובהק בסיכון נמוך יותר ליכולת קוגניטיבית נחותה : 0.82, 0.68-0.99, P = .03 ו-.60; 95% CI, 0.49 – 0.75; P < .001, בהתאמה.

תוצאות דומות נמצאו גם עבור דיאטת ה-MIND :OR, 0.82; 95% CI, 0.68 – 0.99; P = .03), OR, 0.65; 95% CI, 0.53 – 0.80; P < .001).

החוקרים מציינים שעד כה היו מעט עדויות הקושרות באופן מוצק בין תזונה לשימור יכולת קוגניטיבית, גם בשל הקושי לבצע מחקרי תזונה.

מחקר נוסף שהוצג בכנס סיפק עדות נוספת לכך ש-MIND עשוי להפחית הסיכון לדמנציה. במחקר השתתפו 7,057 נשים בגיל ממוצע 71 אשר נבדקה מידת היענותן ל-MIND (ע”י חלוקה ל-4 רביעונים) ונותחה מול אבחנת דמנציה במסגרת 9.7 שנות מעקב.

בתקופה זו אובחנו 615 מקרים אפשריים של דמנציה, על בסיס מידע קליני והערכות נוירוקוגניטיביות, גמו גם שאלונים מפורטים והיסטוריה בריאותית.

נמצא שבהשוואה לרביעון עם ההיענות הנמוכה ביותר ל-MIND , הסיכון לדמנציה בקרב 3 הרביעונים האחרים היה 0.76, 0.79, ו-0.66 בהתאמה, כולם מובהקים סטטיסטית, וזאת לאחר התאמות לגורמי סיכון נוספים לפגיעה בקוגנטיביות. החוקרים מעירים כי ייתכן שהרגלי התזונה של המשתתפים השתנו לאורך התקופה שכן ההערכות התבססו על דפוסי התזונה בתחילת המחקר.

כמו כן נמצא שנשים עם היענות גבוהה יותר ל-MIND גם דאגו יותר לבריאותן באופן כללי והיו עם BMI נמוך יותר ויותר פעילות גופנית עם פחות נטייה לעשן.

מחקר שלישי שהוצג בכנס הראה שאימוץ דיאטה נורדית (ירקות ללא שורשים, תפוחים, אפרסקים, פסטה/אורז, עוף, דגים ושמנים צמחיים, תה ומיים ומעט יין) הראה שימור קוגנטיבי טוב יותר.

אחד המומחים המצוטטים במדסקייפ סבור שאימוץ כל אחת מהדיאטות הנ”ל גורם להפחתת צריכה של קלוריות ריקות, משקאות ממותקים ובכך תורם לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי.

Alzheimer’s Association International Conference (AAIC) 2017. Abstracts P2-546, P2-555, and P2-599, presented Monday, July 17, 2017.

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת: מכיוון שלדיאטות הללו יש גם יתרונות בריאותיים מוכחים אחרים (הן לבריאות קרדיווסקולרית ולמניעת התפתחות גידולים סרטניים שונים) , נראה שיש בהחלט מקום להמליץ עליהן עם וללא קשר לסיכון הקוגניטיבי של המטופל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה