בנשים עם סרטן שד בשלב-מוקדם לאחר טיפול כימותרפי אדג’וונטי ייתכנו תסמיני נוירופתיה היקפית במשך שנים לאחר סיום הטיפול, עם פגיעה באיכות החיים של המטופלות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the National Cancer Institute.

להערכת העדויות הקיימות אודות היארעות והימצאות נוירופתיה היקפית בנשים לאחר טיפול כימותרפי אדג’וונטי כנגד סרטן שד בשלב-מוקדם, החוקרים השלימו חיפוש במאגרי MEDLINE, PubMed ו-Embase וספריית Cochrane Library לזיהוי מחקרים רלבנטיים שפורסמו בין 1990-2016.

החוקרים התמקדו במשטרי טיפול אדג’וונטי נוכחיים עם אנתרציקלינים, טקסנים ו-Cyclophosphamide ותרכובות פלטינום.

הממצא הבולט ביותר שעלה מהסקירה היה ההיקף המועט של נתונים בנושא. מחקרים אלו דיווחו על מגוון רחב של שיעורי נוירופתיה היקפית, במגוון שנע בין 11% ועד מעל 80% מהנשים, 1-3 שנים לאחר הטיפול.

החוקרים זיהו דרגת שונות גבוהה בין המחקרים וזיהוי שישה מדדים שונים להערכת נוירופתיה היקפית, עם שונות רבה בעיצוב המחקרים, משטרי טיפול כימותרפי, מינוני טיפול תרופתי, איסוף נתונים, משך מעקב והערכת התוצאים.

להבנה טובה יותר של המצב וההשפעה ארוכת הטווח של נוירופתיה היקפית בנשים אלו, החוקרים התמקדו במחקר גדול אחד. הם בחנו את הנתונים מפרויקט National Surgical Adjuvant Breast and Bowel Project Protocol B-30, במהלכו חולקו באקראי נשים עם סרטן שד מוקדם ביחס 1:1:1 לאחד מהבאים:

·         ארבעה מחזורי Doxorubicin עם Cyclophosphamide כל שלושה שבועות, לאחר מכן ארבעה מחזורי Docetaxel (ACàT).

·         ארבעה מחזורי Doxorubicin עם Cyclophosphamide ו-Docetaxel כל שלושה שבועות (ACT).

·         ארבעה מחזורי Doxorubicin עם Docetaxel (AT).

איכות החיים נקבעה על-בסיס מדד Functional Assessment of Cancer Therapy-Breast Trial Outcome Index בתחילת המחקר, במהלך טיפול כימותרפי ובביקורי מעקב לאחר 6, 12, 18 ו-14 חודשים.

מבין 5,351 נשים, 2,156 נשים נכללו בתת המחקר להערכת איכות החיים ו-2,051 היו זמינות להערכה. החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במאפייני הגידול או בנתונים הדמוגרפיים.

נוירופתיה היקפית בתחילת המחקר תועדה ב-18.5% מהנשים 15.8% בקבוצת ACàT, 20.7% בקבוצת ACT ו-19.1% עם משטר AT. לאחר שנתיים, נתונים מלאים היו זמינים עבור 1,512 נשים, כולל 41.9% עם נוירופתיה היקפית, כולל 10.3% שדיווחו על הפרעה חמורה. בנשים לאחר ACàT תועד שיעור גבוה יותר של נוירופתיה היקפית, בהשוואה לקבוצות טיפול אחרות (49.8% לעומת 35%).

מניתוח חד-משתני עלה כי גורמים שנקשרו עם חומרת נוירופתיה היקפית לאחר שנתיים כללו את גיל האישה, מדד מסת גוף, מצב מנופאוזה, משטר טיפול כימותרפי, נוכחות תסמיני נוירופתיה בתחילת המחקר, סוג הניתוח, מתן טיפול קרינתי ומעורבות קשריות לימפה.

מניתוח רב-משתני עלה כי בהשוואה ל-ACàT, משטר ACT ו-AT לוו בסיכון נמוך יותר לנוירופתיה היקפית ארוכת-טווח וחמורה, עם יחסי סיכויים של 0.59 ו-0.45, בהתאמה.

החוקרים כותבים כי נוירופתיה היקפית בתחילת הדרך לוותה בעליה משמעותית בסיכון לתסמינים ארוכי-טווח, עם יחס סיכויים של 2.67. גיל מעל 50, מעורבות של לפחות ארבע קשריות לימפה, השלמת כריתת שד ולא כריתת גוש ומדד מסת גוף של 25 ק”ג למטר בריבוע ומעלה, נקשרו גם הם עם סיכון מוגבר לנוירופתיה בטווח הארוך. החוקרים כותבים כי נוירופתיה ארוכת-טווח בחומרה רבה יותר נקשרה עם איכות חיים נמוכה יותר.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים קוראים לקחת בחשבון את הסיבוכים ארוכי הטווח בבחירת טיפול כימותרפי ולקבל החלטה מדעת, בשילוב עם המטופל.

J Natl Cancer Inst. published online August 24, 2017

לידיעה במדסקייפ