תוצאות DEVOTE 3 מצביעות על קשר מובהק בין תמותה מכל סיבה להיפוגליקמיה חמורה (Diabetologia)

מתוצאות DEVOTE-3 עולה קשר בין היפוגליקמיה חמורה ובין תמותה מכל-סיבה.

מטרת החוקרים באנליזה נוספת זו של מחקר ה-DEVOTE , אשר השווה בין הבטיחות הקרדיווסקולרית של טרגלודק עם לנטוס בחולי סוכרת הנמצאים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים, הייתה להעריך את הקשר בין היפוגליקמיות חמורות לאירועים קרדיווסקולריים ולתמותה מכל סיבה.  כזכור, במסגרת המחקר נאסף מידע גם על ההיארעות של היפוגליקמיות חמורות תחת שני הטיפולים (כזכור טרגלודק הראה ירידה של 40% בסיכון להיפוגליקמיות חמורות).

ב-DEVOTE המשתתפים שהיו עם סוכרת סוג 2 וברמת סיכון גבוהה לאירועים קרדיווסקולריים חולקו באופן אקראי לקבלת טרגלודק או לנטוס, פעם ביום, בין ארוחת הערב לשעת השינה. המחקר היה כזכור מכוון למדידת אירועים, כפול סמיות, מבוקר, עם טיפול מכוון מטרה קרדיווסקולרית. יעד המחקר המרכזי היה אירוע קרדיווסקולרי מג’ורי ראשון מוכח של MACE (שכלל תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לב לא קטלני ושבץ לא קטלני) .

אירועי היפוגליקמיה חמורים גם הוגדרו מראש כיעד למעקב וניתוח כתוצאה משנית.

באנליזה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היפוגליקמיות חמורות ל-MACE ולתמותה מכל סיבה, עבור כל משתתפי המחקר תוך שימוש בניתוח של משך זמן לאירוע, כשההיפוגליקמיות החמורות מהוות כמשתנה תלוי זמן והטיפול שניתן באופן אקראי כגורם קבוע.

החוקרים מדווחים כי האפקט של היפוגליקמיה חמורה על הסיכון ל-MACE ולתמותה מכל סיבה היה זהה בשתי קבוצות הטיפול, ולכן הקשר בין ההיפוגליקמיות החמורות לאירועי MACE ותמותה מכל סיבה נותח וחושב עבור כלל אוכלוסיית המחקר , בשתי הזרועות.

החוקרים מדווחים כי לא זוהה קשר מובהק סטטיסטי בין היפוגליקמיה חמורה ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים במהלך המחקר (HR 1.38, 95%

CI 0.96, 1.96; p = 0.080).

עם זאת, החוקרים מציינים שתועד סיכון גבוה יותר מובהק סטטיסטי לתמותה קרדיווסקולארית לאחר אירוע של היפוגליקמיה חמורה. הם מוסיפים כי זהו אינו המחקר הראשון בחולים עם סוכרת מסוג 2 שהצביע על קשר בין היפוגליקמיה חמורה ובין שיעור מוגבר של סיבוכים קרדיווסקולאריים ותמותה מכל-סיבה.

ממצאים אלו תוארו כזכור בעבר במחקרי ACCORDADVANCEVADTLEADERORIGIN ו-EXAMINE.

נמצא קשר מובהק כאמור בין סיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה בקרב מטופלים שחוו היפוגליקמיה חמורה בהשוואה למטופלים שלא חוו זאת במהלך המחקר (HR 2.51, 95% CI 1.79, 3.50;

p < 0.001). היה גם סיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה לאחר 15, 30, 60, 90 , 80 ו-365 יום לאחר אירוע של היפוגליקמיה חמורה בהשוואה לאלו שלא חוו היפוגליגמיה חמורה באותם פרקי זמן במהלך המחקר.

הקשר בין היפוגליקמיה חמורה ותמותה מכל סיבה נותר גם לאחר ביצוע התאמות למאפייני בסיס שכללו גיל, מין, HbA1c, BMI , משך הסוכרת, משטר הטיפול באינסולין, הפרעות בתפקודי כבד, סטטוס תפקודי הכליות, וקבוצת הסיכון הקרדיווסקולרי.

החוקרים מסכמים כי התוצאות של אנליזות אלה מדגימות את הקשר בין היפוגלימקיות חמורות לתמותה מכל סיבה. יותר מכך, הם מוסיפים, הממצאים מצביעים על כך שמטופלים החווים היפוגליקמיה חמורה נמצאים באופן מיוחד בסיכון גדול יותר לתמותה בטווח הקצר לאחר אירוע ההיפוגליקמיה. ממצאים אלה מעידים לדעתם שהיפוגליקמיה קשורה לתמותה גבוהה יותר לאחר האירוע. עם זאת, החוקרים מציינים שאינם יכולים לענות על השאלה אם היפוגליקמיה חמורה מהווה סמן סיכון לאירועים חריגים או שהיא מהווה את הגורם הישיר להם.  

הם מציינים גם כי בעוד שמחקרי DEVOTE-2 ו-DEVOTE-3 מעלים את המודעות לסיכון לתמותה על-רקע וריאביליות בערכי הסוכר והיפוגליקמיה חמורה בחולים בסיכון הגבוה, המטופלים באינסולין, ממצאים אלו אינם מוכיחים עדיין בבירור כי מדובר בקשר סיבתי.

מכל מקום , לדעתם, מניעת היפוגליקמיה חמורה בחולים עם סוכרת מסוג 2 צריכה להיות אחד היעדים הטיפוליים האמורים לזכות לעדיפות גבוהה, ולהוות גורם משמעותי בבחירת הטיפול.

Diabetologia. 2017 Sep 15. doi: 10.1007/s00125-017-4422-0

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה