ליצמן בכנס האגודה לזכויות החולה: אולי אחזור כסגן שר

הודעת העמותה לזכויות החולה

לא יודע איפה אהיה לפני התקציב של 2019, אולי אז אחזור כסגן שר. אבל מישהו צריך לשמור על משרד הבריאות שהתקציב שיתקבל יהיה תקציב טוב”

כך אמר היום חה”כ הרב יעקב ליצמן, לשעבר שר הבריאות, בכנס השנתי של האגודה לזכויות החולה

הבוקר (ג’) התקיים הכנס השנתי ה-10 של האגודה לזכויות החולה, שנערך באולם קמילו ועסק בנושא היערכות מערכת הבריאות להתפתחות הרפואה והזדקנות האוכלוסייה, בעידן של מחסור במשאבים. את הכנס הוביל חתן פרס ישראל ונשיא קרן המחקרים של בית החולים שיבא, פרופ’ מרדכי שני.

את הכנס פתח שמוליק בן יעקב, יו”ר האגודה לזכויות החולה, בדבריו: “לפי נתוני מבקר המדינה כ- 15 איש מתים כל יום מזיהומים, זהו מספר מזעזע, אבל אנחנו עוברים על כך לסדר היום ומשלימים עם המצב הקיים, ומתייחסים למחסור בתקציב הבריאות כאל משהו שאי אפשר לשנות אותו. למה? כולם יודעים שיש עודף תקציבי גבייה, ולא שמעתי שיש כוונה להעביר חלק מהכספים לכיסוי גרעוניות קופות החולים, או להוספת מיטות אשפוז. ההשקעה באשפוז הסיעודי היא חשובה, אבל ההשקעה התקציבית במערכת הבריאות כולה חייבת לגדול. ארגוני החולים הם פרטנר למאבק הזה, ואני מעריך שבשיתוף פעולה עם קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, משרד הבריאות, וגורמים נוספים, יש סיכוי לשנות את המצב ויפה שעה אחת קודם”.

לאחר מכן דיבר שר הבריאות לשעבר, חה”כ הרב יעקב ליצמן, באמרו כי: “אני שמח לבוא לברך אתכם, כשהייתי בתפקיד חתמתי על אות שר הבריאות אבל מאחר שהתפטרתי לא אהיה בחלוקת הפרס. היום קראתי בעיתונים על “הטריק של ליצמן”, שהוא גם שר ולא שר וגם בא להופעות. תשאלו את שמוליק בן יעקב מהאגודה לזכויות החולה אם אני כל כך מחפש לבוא לאירועים. אני מתעניין ועוד אתעניין בבריאות אבל לא במשרד הבריאות: התפטרתי ביום ראשון, הפיטורים נכנסו לתוקף ביום שלישי בבוקר, מיום שני אחה”צ לא הייתי במשרד בריאות. יש היום שר בריאות שקוראים לו נתניהו. אני מתכוון להמשיך בכנסת לעסוק בנושאים של בריאות, הנושא של תחרות בין בתי חולים ובין קופות חולים הוא מאוד חשוב: אני בעד שתהיה תחרות, אבל לא יכול להיות שהתחרות תהיה כזו שבין לילה 7,000 איש עוברים מקופה לקופה, לכן תמכתי בחוק של דודי אמסלם, ואני מתכוון להמשיך, כרגע זה בוועדת העבודה והרווחה. הדרך היחידה שבה החוק לא יעבור היא אם בתי החולים וקופות החולים יעשו ביניהם אמנה ויחליטו שלא תהיה התפרעות בשכר או בהעברות של אנשי מקצוע, לא יהיה מצב שרופא שהרוויח אתמול 120 אלף שקל בבית חולים מסוים, יעבור לבית חולים אחר ב-250 אלף שקל. זה צריך להיפסק. מערכת הבריאות שהשארתי היא מערכת מצוינת וטובה, יש עוד שינויים שצריך לעשות, יש תקציב חדש שמתחילים עכשיו לדון עליו באוצר, לא יודע איפה אהיה לפני התקציב, כרגע אני בחוץ, אולי אז אחזור, כשר בוודאי לא, אולי כסגן שר. אבל מישהו צריך לשמור על משרד הבריאות שהתקציב שיתקבל יהיה תקציב טוב. חשוב שהעבודה המדהימה שעושה האגודה לזכויות החולה על נגישות ועל מה שמגיע לחולים, תמשך כפי שהיה בשיתוף עם משרד הבריאות”.

לכנס הגיעה גם יו”ר סיעת הבית היהודי ח”כ שולי מועלם רפאלי, אשר אמרה כי: “ניתן להקל על אנשים במיצוי זכויות ובקבלת שירותים רפואיים שהם זקוקים וזכאים להם במסגרת סל הבריאות, באמצעות שינוי או יצירה של מנגנונים ותהליכים שיפחיתו את הזמן, המאמץ או הידע הנדרש לשם מימוש הזכות. אחד המנגנונים לכך הוא מימוש יזום על ידי הקופה באופן “אוטומטי” שתעניק למטופל את הזכות ללא כל צורך בפעולה מצדו, באמצעות התאמה של מערכות טכנולוגיות או מנהליות. בשנים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים לשם כך, בין היתר באמצעות הפעלה אוטומטית של התקרות השונות להשתתפות עצמית ברכישת תרופות, כך שחבר הקופה מלכתחילה אינו מחויב על הוצאות מעבר לתקרה, במקום להידרש לבקשת החזרים כפי שנעשה בעבר. קיימים תחומים נוספים בהם ניתן לבצע הליך “אוטומטי” כזה ובמסגרת העבודות שהוגשו לאות שר הבריאות, נכלל פרויקט של מד”א בנוגע לתשלום עבור הפינוי באמבולנס לבי”ח, תהליך שזכיתי להיות מעורבת בו, ותרם לכך  שכיום יש הסכם עם שתי קופות (מכבי וכללית), ומד”א במו”מ עם מאוחדת ולאומית להשלמת התהליך”.

משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות: “אנחנו מניפים את הדגל של המטופל במרכז מעל לשנתיים וחצי, כדי להזכיר לעצמנו שהמערכת קיימת בשביל המטופלים, ושכל תכניות העבודה צריכות להתעצב סביב המטופל. אנחנו למשל רוצים להביא לכך שכל מדדי האיכות יהיו אלמנט של ציפיות ורצונות של המטופל. במהלך המחצית הראשונה של 2018 נפתח את מרכזי מיצוי זכויות הראשונים בבתי חולי: איכילוב יהיה הראשון, ויתווספו אליו עוד שניים-שלושה בתי חולים. נגיע גם למרכזי בריאות הנפש ומקומות נוספים. נפעל לכך שבכל הוועדות המייעצות של מדדי איכות יהיו נציגי מטופלים. שמנו לב שלא שמנו את המטופלים בוועדות היגוי של מודל ראשון שאנחנו מפעילים של בטיחות המטופל, ונתקן גם את זה. בשנה קרובה נראה שינוי מבני שיאפשר לנו בהנהלת המשרד לשמוע את הקולות של המטופלים. חשוב לזכור שכדי לשים את המטופל במרכז, צריך לשים גם את המטפל במרכז. הרבה מהקשיים של המטופלים הם תולדה של קשיים גדלים של המטפלים. נפח העבודה ועומס שלה נהיים הרבה יותר קשים. ראינו זאת השנה במספר אירועי שיא, אירועי אלימות קשים, שהם אירועי קצה, אבל מאחוריהם יש הרבה שחיקה של המטפלים, אנו צריכים לתת את דעת גם לזה. הקמנו ועדה למיגור האלימות במערכת, את ההמלצות ניישם בשנתיים הקרובות ונדאג שמקורות תקציביים יעמדו לרשות העניין”.

במסגרת הכנס הוענק אות שר הבריאות על פעילות יוצאת דופן לקידום הנגשה ומימוש של זכויות הנובעות ממצב רפואי לשמונה זוכים בארבע קטגוריות (מתוך כ-60 מועמדויות): מר יעקב ביבאס מהמרכז לחירש-עיוור; עמותת “קרן דולב לצדק רפואי”; עמותת “אחת מתשע” על תחום מיצוי הזכויות; ארגון “כל זכות”; בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין-כרם על מרכז “כיוונים” לזכויות רפואיות; המרכז הרפואי מעייני הישועה על קיצור תורים לגרידה בשל הפלה נדחית; קופת חולים מכבי שירותי בריאות על טיפול איכותי בחולה הכרוני במוקד מומה; קופת חולים מאוחדת על תכנית אסטרטגית לשיפור איכות הטיפול והנגשת זכויות לאוכלוסיות מיוחדות על רצף החיים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה