איגוד ה-American College of Obstetricians and Gynecologists קוראים לרופאים לטפל בבחילות והקאות של היריון מוקדם ככל הניתן, במטרה למנוע התקדמות ל-Hyperemesis Gravidarum, כך עולה מהנחיות עדכניות בנושא.
הכותבים מסבירים כי ישנה חשיבות רבה למועד הופעת התסמינים תסמיני בחילות והקאות של היריון מופיעים לפני השבוע התשיעי להיריון כמעט בכל הנשים הסובלים מתסמינים אלו. כאשר מטופלת סובלת מבחילות והקאות לראשונה לאחר שבוע 9 להיריון, יש לשקול מצבים אחרים באבחנה המבדלת. יש לחפש אחר היסטוריה של מחלה כרונית הקשורה בבחילות והקאות, אשר הופיעה עוד טרם ההיריון, דוגמת אבני מרה או גסטרופרזיס על-רקע סוכרת.
המומחים מסבירים כי אין הגדרה אחת מקובלת ל-Hyperemesis Gravidarum. מדובר באבחנה קלינית בשלילה, על-בסיס התייצגות אופיינית, בהעדר מחלות אחרות העשויות להסביר את התסמינים. הקריטריון הנפוץ ביותר כולל הקאות ממושכות, שאינן נובעות מגורם אח, מדד למצב הרעבה (לרוב קטונוריה משמעותית), ועדות לירידה במשקל, לרוב לפחות ירידה של 5% מהמשקל טרם ההיריון. עוד תתכן הפרעה ברמות אלקטרוליטים, תפקודי תריס ותפקודי כבד.
המלצות בדרגה A, המבוססות על עדויות מדעיות טובות ועקביות, כוללות:
· מתן ויטמין B6 בלבד או בשילוב עם Doxylamine כטיפול תרופתי קו-ראשון, מאחר ואלו אמצעים בטוחים ויעילים.
· על רופאים לעודד נשים ליטול ויטמינים להיריון במשך חודש אחר לפני הפריה, מאחר ואלו עשויים להפחית את היארעות וחומרת בחילות והקאות בהיריון.
· האיגוד ממליץ על טיפול תומך במקרים של הפרעות בתפקודי תריס משנית לתירוטוקסיקוזיס זמני של ההיריון ו/או Hyperemesis Gravidarum וממליץ כנגד טיפול כנגד בלוטת התריס.
המלצות בדרגה B, המבוססות על עדויות מוגבלות או לא-עקביות, כוללות:
· ג’ינג’ר עשוי לשמש כאפשרות לא-תרופתית, מאחר ובעל השפעות מועילות מסוימות בטיפול בבחילות והקאות בהיריון.
· Methylprednisolone נמצא יעיל בחלק מהמקרים העמידים של בחילות והקאות חמורות של היריון; עם זאת, יש לשקול זאת רק כאמצעי טיפול אחרון עקב פרופיל הסיכון.
המלצות בדגה C, המבוססות בעיקר על קונצנזוס ודעות מומחים, כוללות:
· טיפול מוקדם בבחילות והקאות של ההיריון עשוי לסייע למנוע התקדמות ל-Hyperemesis Gravidarum.
· יש לטפל בהידרציה תוך-ורידית בנשים שאינן יכולות לסבול נוזלים פומיים למשך תקופות זמן ארוכות ובמידה וישנם סימנים קליניים להתייבשות.
· יש לשקול בחום תיקון קטוזיס וחסר ויטמינים.
· יש להתחיל בהזנה אנטרלית (זונדה לקיבה או לתריסריון) כטיפול קו-ראשון לתמוך בתזונה בנשים עם Hyperemesis Gravidarum שאינן מגיבות לטיפול תרופתי ואינן יכולות לשמור על משקל גופן.
· יש להתבסס על צנתר מרכזי פריפרי רק כאמצעי אחרון בנשים עם Hyperemesis Gravidarum, לאור הסיבוכים המשמעותיים הכרוכים בגישה זו והסיכון לתחלואה אימהית חמורה.
Obstet Gynecol. 2108;131:e15-e30
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!