השפעה חיובית לפעילות גופנית על תפקוד קוגניטיבי בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל (מתוך ה-AAN)

בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל, פעילות גופנית סדירה צפויה להביא לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי, כך עולה מהנחיות עדכניות מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology). ההנחיות החדשות קובעות כי אימון קוגניטיבי עשוי להביא לשיפור במדדים קוגניטיביים, אך אין עדויות באיכות גבוהה התומכות בטיפולים תרופתיים להקלה על תסמיני ליקוי קוגניטיבי קל.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית במטרה לעדכן את ההנחיות בנושא ליקוי קוגניטיבי קל.

מהסקירה עלה כי הימצאות ליקוי קוגניטיבי קל עולה עם הגיל, 6.7% בגילאי 60-64 שנים, 8.4% בגילאי 65-69 שנים, 10.1% בגילאי 70-74 שנים, 14.8% בגילאי 75-79 שנים ו-25.2% בגילאי 80-84 שנים. מהנתונים עולה עוד כי היארעות התפתחות דמנציה עומדת על 14.9% באלו עם ליקוי קוגניטיבי קל מעל גיל 65, שהיו במעקב לאורך שנתיים.

ההנחיות ממליצות כי חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל יקפידו על פעילות גופנית סדירה, כחלק מהגישה הכוללת לטיפול בתסמינים. למרות שלא נערכו מחקרים ארוכי טווח בנושא, מחקרים שארכו שישה חודשים הציעו כי פעילות גופנית פעמיים בשבוע עשויה להביא לשיפור בזיכרון.

כיום אין תרופות המומלצות ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בליקוי קוגניטיבי קל, ואין מחקרים באיכות-טובה, ארוכי-טווח, המציעים כי שינויים תרופתיים או תזונתיים יובילו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי באוכלוסיה זו.

באשר לאימון קוגניטיבי, אין מספיק עדויות בכדי לתמוך או לשלול התערבות קוגניטיבית פרטנית כלשהי לליקוי קוגניטיבי קל. יש עדות חלשה לפיה אימון קוגניטיבי עשוי להועיל בשיפור מדדי תפקוד קוגניטיבי ורופאים יכולים להמליץ על אימון קוגניטיבי בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל.

הצעות נוספות לפי ההנחיות העדכניות בנושא ליקוי קוגניטיבי קל:

·       הערכת ליקוי קוגניטיבי קל באמצעות כלים תקפים בתרחישים הולמים.

·       הערכת חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל לזיהוי גורמי סיכון הפיכים, הערכת ליקוי תפקודי והערכה וטיפול בתסמינים התנהגותיים/נוירו-פסיכיאטריים.

·       ניטור מצב קוגניטיבי של חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל לאורך זמן.

·       הפסקת תרופות הפוגעות בתפקוד קוגניטיבי, במידת האפשר, וטיפול בתסמינים התנהגותיים.

·       בטרם שוקלים מתן מעכבי כולין-אסטרז יש להסביר על העדר העדויות בנושא.

·       המלצה על פעילות גופנית סדירה.

·       יש לשקול המלצה על אימון קוגניטיבי.

·       יש לדון באבחנה, פרוגנוזה, תכנון ארוך-טווח והעדר אפשרויות טיפול תרופתי יעילות.

מתוך ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה