מחקר חדש מה- Acta Orthop שבחן את היעילות והבטיחות של נוגדי קרישה הניתנים למניעת פקקת ורידים (VTE) לאחר ניתוח ארתופלסטי של החלפת מפרק ירך או ברך מדווח כי הטיפול המועדף היה apixaban (אליקוויס, פייזר) .
החוקרים מציינים ברקע כי נוגדי הקרישה הפומיים החדשים מיועדים למניעת VTE לאחר ניתוח החלפת ברך או מפרק ירך. למרות שבוצעו כבר מספר מטה-אנליזות מערכתיות (NMA) להשוואת משטרי טיפול שונים, NMA הכולל מינונים שונים של enoxaparin (קלקסן) ו- edoxabanטרם נערכו.
ב-NMA הנוכחית כללו המחברים את fondaparinux, dabigatran, rivaroxaban, apixaban edoxaban ו- enoxaparin.
משתנים תוצאתיים כללו משלב של סה”כ אירועי VTE ודימומים מג’וריים/קליניים רלבנטיים.
הערכת ההסתברות של תוצאת כל אחד מהטיפולים שנבחנו נעשתה ע”י מדידת השטח מתחת לעקומה ההסתברות המצטברת.
החוקרים מדווחים כי פונדאפאינוקס, ריברוקסבן ואפיקסבן היו קשורים עם סיכון מופחת ל-VTE בהשוואה לאנוקספרין, בעוד שדביגטרן לא .
אף אחת מ-3 התרופות הללו לא העלתה את הסיכון לדימומים בהשוואה לאנוקספרין 30 מ”ג פעמיים ביום. עם זאת, פונדאפארינוקס וריברוקסבן היו קשורים לסיכון גבוה יותר לדימום בהשוואה לאנוקספרין 40 מ”ג. לעומתן, אפיקסבן היה קשור אף לסיכון מופחת לדימום מג’ורי/קליני בהשוואה לאנוקספרין 30 מ”ג פעמיים ביום או 40 מ”ג פעם ביום.
כאשר החוקרים כללו גם את אדוקסבן ב-NMA , אדוקסבן הפחית את הסיכון ל-VTE ולא העלה הסיכון לדימומים בהשוואה לאנוקספרין.
החוקרים מסכמים כי יעילות גבוהה יותר של פונדאפארינוקס וריברוקסבן בהשוואה לאנוקספרין הייתה קשורה לנטייה לסיכון מוגבר לדימום, בעוד שאפיקסבן היה עדיף על אנוקספרין הן במבחינת יעילות והן מבחינת בטיחות.
ע”פ החוקרים, תרשים דירוג מקובץ מראה שאפיקסבן עשוי להיות הטיפול המועדף ביותר בהתייחס ליעילות מחד ולבטיחות מאידך.
עם זאת, החוקרים מציינים שתוצאות ומסקנות האנליזה מבוססות על השוואות סטטיסטיות לא ישירות ושיש להן מגבלות בשל ההטרוגניות של הגדרות תוצרי הדימום, התחלת והמשך השימוש בתרופות שנבחנו, וסוגי הניתוח השונים.
Acta Orthop. 2017 Dec;88(6):634-641. doi: 10.1080/17453674.2017.1361131
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!