סקירת העדויות בנושא מניעת BPD במקרים של פגות קיצונית (Archives of Disease in Childhood) והערות עורך מדור נאונטולוגיה ד”ר ברזילי

פג

פגיעה במערכת הנשימה בדמות BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) הינה אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר במקרים של פגות קיצונית, אך שיעור המקרים הללו נותר ברובו ללא שינוי לאורך השנים. במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood סוקרים זוג מומחים את הנתונים אודות מניעת BPD, תוך התמקדות בסקירות שפורסמו לאחרונה בנושא.

התערבות בעלות תועלת מוכחת בהפחתת היארעות BPD כוללות טיפול ראשוני הכולל תמיכה נשימתית לא-פולשנית, שימוש בסורפקטנט ללא הנשמה תוך-קנית והתבססות על הנשמה תלוית-נפח ביילודים הנדרשים להנשמה תוך-קנית.  לאחר אקסטובציה, הנשמה נזאלית מסונכרנת יעילה יותר משימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בהפחתת היארעות BPD.

באשר לאמצעים תרופתיים, התחלת Caffeine Citrate ביום הראשון או השני לאחר הלידה נמצא יעיל יותר מהתחלת טיפול בשלב מאוחר יותר. ויטמין A במתן תוך-שרירי במהלך ארבעת השבועות הראשונים הפחית היארעות BPD, אך הינו טיפול יקר ואינו בשימוש נרחב. מתן הידרוקורטיזון במינון נמוך במהלך עשרת הימים הראשונים סייע במניעת BPD, אך לווה בעליה של כמעט כפליים בשיעור המקרים של הופעה מאוחרת של אלח-דם ביילודים שנולדו לאחר 24-25 שבועות היריון. טיפול בסטרואידים בשיאוף, למרות שמפחית היארעות BPD, מלווה בשיעורי תמותה גבוהים יותר. מתן דקסמתזון ליילודים שעדיין נדרשים להנשמה מלאכותית 2-3 שבועות לאחר הלידה עשוי להיות הפשרה הטובה ביותר בין הגבלת השימוש בסטרואידים ביילודים בסיכון ל-BPD ושמירה על יעילות טיפול גבוהה.

בנוסף, זיהוי יילודים בהם ישנה עדות לקולוניזציה של Ureaplasma וטיפול באלו הנדרשים להנשמה מכאנית ב-Azithromycin, הינה גישה מבטיחה נוספת למניעת BPD.

התערבויות נוספות, שעדיין לא זוכות לתמיכה ממחקרי עוקבה, כולל הנקת אם בלבד ומניעה טובה יותר של זיהומים נוזוקומאיליים.

Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2018 January 23

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :

אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני הניאונטולוגיה כיום הינו מניעה וטיפול ב-BPD. במהלך השנים הופיעו ונעלמו  טיפולים שונים ועדיין לא הצלחנו למצוא את דרך המלך. זכור במיוחד הסיפור של הסטרואידים הסיסטמיים.

סקירה זו, מהווה סיכום טוב של המידע שידוע עד כה על המניעה והטיפול ב-BPD.

ההתערבויות הטובות ביותר למניעת BPD הינן לפי כותבי המאמר:

1.      הנשמה לא פולשנית (וממליצים על NIPPV שלעבודותיו של פרופ’ קוגלמן תרומה רבה לכך)

2.      שימוש בסורפקטנט ללא אינטובציה (כדוגמת LISA או MIST למשל)

3.      במידה ויש צורך בהנשמה פולשנית יש להעדיף הנשמה תלויית נפת על הנשמה תלויית לחץ.

4.      מומלץ לתת קפאין “מניעתי” ביום הראשון או השני לחיים

5.      מתן ויטמין A במתן תוך-שרירי במהלך 4 השבועות הראשונים לחיים (יש לשקול יעילות לעומת הכאב/סבל הנגרם מכך או לשקול חלופות כמו טיפול פומי)

6.      יתכן והפשרה הטובה ביותר בין היעילות לסיבוכים של מתן סטרואידים סיסטמיים היא מתן דקסמטאזון ביילודים שעדיין זקוקים להנשמה 2-3 שבועות לאחר הלידה

7.      התערבויות נוספות שעשויות לעזור: טיפול ביילודים סימפטומטיים עם ureaplasma, הנקה וכמובן מניעת זיהומים.

איני סבור שבזאת נאמרה המילה האחרונה אולם לפחות יש לנו התחלה של תכנית פעולה בבואנו למנוע את ה-BPD. ישנה חשיבות רבה במניעת ה-BPD מאחר ובנוסף לתחלואה המידית ישנה עלייה בסיכון גם לתחלואה ארוכת הטווח יותר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה