הנחיות חדשות בנושא צרידות ממושכת (Otolaryngol Head Neck Surg)

בחולים הפונים בתלונה של שיעול ממושך, הדגמה מוקדמת של הלרינקס ומיתרי הקול עשוי לזרז את האבחנה ויש להשלימה לפני טיפול אמפירי למחלת החזר קיבה-וושט, זיהום, או דלקת, כך עולה מהנחיות חדשות מטעם איגוד ה- American Academy of Otolaryngology—Head and Neck Surgery.

למרות שדיספוניה או צרידות לרוב חולפות באופן עצמוני, מקרים ממושכים עשויים להעיד על מחלה חמורה יותר, דוגמת סרטן ראש וצוואר. לאור זאת, התועלת של לרינגוסקופיה עולה על הסיכונים של הבדיקה.

מטרת ההנחיות החדשות היא להביא לשיפור איכות הטיפול ואיכות החיים של חולים עם דיספוניה ע”י הפחתת שונות בטיפול, מניעת עיכוב מיותר באבחנה ובטיפול ושיפור ההדרכה של כל המטפלים במצב זה.

בשל המורכבות הפיזיולוגית של הלרינקס, האתיולוגיות האפשריות לדיספוניה הן רבות ושונות, כולל חבלה, זיהום, דלקת, הפרעה נוירולוגית, מטבולית, ממארת או מולדת וגורמים התנהגותיים. הערכה זהירה מאפשרת לרופא לסווג את חומרת דיספוניה, לפתח תכנית טיפול ולתעדף חולים הנדרשים לטיפול מוגבר. הבדיקה הגופנית תכלול הערכה מקיפה של הראש והצוואר, בדיקת הקול, מישוש הצוואר לזיהוי גושים או נגעים ובמידת האפשר, לרינגוסקופיה לא-ישירה.

ההנחיות החדשות קובעות כי רופאים יכולים להשלים לרינגוסקופיה בכל רגע בחולה עם דיספוניה, ללא תלות במשך התסמינים או שיקולים אחרים. עם זאת, בניגוד להנחיות קודמות, שהתירו עד שלושה חודשים בטרם ביצוע לרינגוסקופיה אבחנתית בחולים עם צרידות ממושכת, ההמלצות העדכניות ממליצות לרופאים לבצע את הפרוצדורה, או יפנו את החולה לרופא אחר היכול לבצע זאת, כאשר דיספוניה אינה חולפת או משתפרת בתוך ארבעה שבועות, או ללא תלות במשך הדיספוניה במידה וקיים חשד לגורם חמור.

מאחר ודיספוניה לרוב חולפת לבד או נובעת מפתולוגיה הניתנת לזיהוי בלרינגוסקופיה בלבד, בדיקות CT ו-MRI לרוב אינן נדרשות ואינן מומלצות. ההנחיות מייעצות גם כנגד טיפול שגרתי כנגד ריפלוקס, טיפול אנטיביוטי או סטרואידים כנגד צרידות מבודדת לפני הדגמת הלרינקס, בשל העדר עדויות התומכות בגישה זו.

באשר להחזר קיבה-וושט, המומחים הבהירו כי אין לרשום טיפול במעכבי תעלות מימן ללא בחינה תחילה של הלרינקס. מדובר בשינוי של ההנחיות הקודמות, שקבעו כי ניתן לתת טיפול כנגד ריפלוקס ללא הדגמה תחילה.

במקרים בהם צרידות מופיעה בשילוב עם מצבי סיכון ספציפיים, דוגמת מסה צווארית; ניתוח לאחרונה שכלל את הראש, צוואר או חזה; אינטובציה לאחרונה; מצוקה נשימתית; היסטוריה של עישון; או שימוש בקול במסגרת העבודה. גורמים אלו דורשים הערכה מואצת של הלרינקס.

מעבר להמלצות אלו, המומחים ממליצים על תכנית טיפול בתלות בהתייצגות המטופל ותוצאות הערכת הלרינקס.

ההמלצות העדכניות מספקות מענה לשאלות רבות שנותרו פתוחות לאחר פרסום ההנחיות הראשונות בנושא, אם כי עדיין ישנה עבודה רבה להשלים בנושא.

Otolaryngol Head Neck Surg. 2018;158:S1-S42

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הנציבות האירופית קבעה אישור שיווק Bimekizumab לטיפול בהידראדניטיס סופורטיבה (מתוך הודעת ה-EMA)

    הנציבות האירופית קבעה אישור שיווק Bimekizumab לטיפול בהידראדניטיס סופורטיבה (מתוך הודעת ה-EMA)

    הנציבות האירופית (European Commission) העניקה אישור שיווק ל- Bimekizumabלטיפול במבוגרים עם הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה בינונית-עד-חמורה. בעקבות חוות הדעת החיובית של ועידת CHMP (או Committee for Medicinal Products for Human Use) של סוכנות התרופות האירופית, אישור השיווק של Bimekizumab מיועד למבוגרים עם הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה בינונית-עד-חמורה עם עדות לתגובה לא-מספקת לטיפול סיסטמי קונבנציונאלי כנגד הידראדניטיס סופורטיבה. […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות ניתוחית הובילה לשיעורים נמוכים יותר משמעותית של כשלון טיפול, בהשוואה לטיפול שמרני בחולים עם אוסטיאומיאליטיס של החוליות. יתרה מזאת, טיפול שמרני הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לחיזוי כישלון טיפול. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את ההבדלים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

  • מתן D-Mannose אינו יעיל לטיפול בזיהומים בדרכי השתן (JAMA Intern Med)

    מתן D-Mannose אינו יעיל לטיפול בזיהומים בדרכי השתן (JAMA Intern Med)

    סוכר טבעי (D-Mannose) המשמש לטיפול בזיהומים חוזרים בדרכי השתן לא הפחית את הסיכון לאירועים חוזרים, ביקורים אמבולטוריים, טיפול אנטיביוטי, או תסמינים, בהשוואה לטיפול דמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי D-Mannose מומלץ כחלופה טבעית לאנטיביוטיקה ונמכר כתוסף תזונה; מחקרים קודמים להערכת התועלת של D-Mannose בטיפול […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה