עדויות חדשות תומכות בעירוי סליין נורמלי במהלך התערבות כלילית מילעורית (מתוך כנס ה-SCAI)

מנתונים ממחקר PRESERVE עולה כי אין עדיפות לעירוי תוך ורידי של סודיום-ביקרבונט או NAC (N-Acetylcysteine), בהשוואה לעירוי תוך-ורידי של סליין נורמלי, בהפחתת שיעור אירועים חריגים או נזק כלייתי חד על-רקע חומר ניגוד בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית.

ברקע למחקר מסבירים המומחים כי שיעורי נזק כלייתי על-רקע חומר ניגוד עומדים על 7% מבין החולים לאחר התערבות כלילית מילעורית בארצות הברית ומלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ועליה של פי עשר בסיכון לתמותה לאחר 30 ימים.

ההנחיות הנוכחיות מטעם SCAI (Society for Cardiovascular Angiography and Interventions) תומכות במתן סודיום-כלוריד ומתרחקות ממתן סודיום-ביקרבונט ואינן ממליצות על NAC. הנחיות ה-AHA/ACC ממליצות על מתן תוך-ורידי של נוזלים, אך ללא אזכור ספציפי של תמיסת הנוזלים המומלצת.

בשנה שעבר, מחקר PRESERVE לא הצביע על תועלת למתן סודיום-ביקרבונט על-פני סודיום כלוריד או NAC פומי בהשוואה לפלסבו במניעת תמותה, צורך בדיאליזה, או עליה של לפחות 50% בריכוז קריאטינין לאחר 90 ימים בקרב קרוב ל-5,000 חולים עם מחלת כליות כרונית, שהשלימו אנגיוגרפיה כלילית (4.4% לעומת 4.7%; 4.6% לעומת 4.5%).

במסגרת מחקר PRESERVE חולקו באקראי החולים לטיפול תוך-ורידי בתמיסת סודיום-ביקרבונט 1.26% או תמיסת סודיום-כלוריד 0.9% ו-NAC במינון 1,200 מ”ג, שניתן פעמיים ביום או פלסבו. מתן הנוזלים ניתן לפי פרוטוקול עם שלושה טווחי מינון/זמן/קצב: 3-12 מ”ל/ק”ג לפני אנגיוגרפיה, 1-1.5 מ”ל/ק”ג/שעה במהלך אנגיוגרפיה/PCI ו-1-3 מ”ל/ק”ג/שעה לאחר אנגיוגרפיה.

הגיוס למחקר הופסק לאחר שניתוח ביניים של הנתונים הדגים העדר הבדל מובהק בשיעורי התוצא העיקרי בין הקבוצות. בקבוצת החולים לאחר התערבות כלילית מילעורית לא תועדו הבדלים בהערכת התוצא העיקרי של המחקר בהשוואת סודיום-ביקרבונט אל מול סליין נורמאלי, או בהשוואת NAC אל מול פלסבו. נפרופתיה על-רקע חומר ניגוד גם לא הייתה שונה משמעותית בין הקבוצות.

מעבר לאי-הכללת חולים בסיכון גבוה מאוד, מגבלות אחרות של המחקר כוללת את העובדה שמדובר במדגם שבעיקרו גברים, עם עוצמה מוגבלת מאחר ומדובר בתת-מחקר המבוסס על מספר חולים קטן; עם זאת, התוצאות בכללותן עולות בקנה אחד עם מחקר האב.

מתוך כנס ה-SCAI

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה