ברפואת ילדים, ניתן לצמצם בדיקות מיותרות ללא סיכון המטופלים במידה והרופאים פשוט שואלים כיצד הבדיקה תסייע למטופל, כך עולה מנתונים חדשים. בדיקות-יתר ואבחנת-יתר הן תופעות נפוצות ברפואת ילדים, כך טוענים מומחים מארצות הברית במהלך כנס ה-Pediatric Academic Societies.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם מדיניות אגרסיבית לזיהוי אבנורמליות בעורקים הכליליים הובילה לאבחנת-יתר של הפרעות אלו בילדים עם Kawasaki Disease.
מדגם המחקר כלל 342 ילדים עם Kawasaki Disease עם סיבוך לבבי. במהלך 15 שנות המחקר, שיעור האבנורמליות בעורקים הכליליים לכל 1,000 חולים עלה כפליים. במהלך אותה תקופת זמן, סיבוכים הקשורים לאבנורמליות של העורקים הכליליים נותרו מאוד יציבים. יחדיו, ממצאים אלו מעידים על מגמה של אבחנת-יתר.
עליה זו בזיהוי אבנורמליות בעורקים הכליליים נבעה בעיקר מעליה באבנורמליות לא-חמורה בעורקי הכליליים, ממצאים נוספים התומכים בעיקרון אבחנת-יתר.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הוכיחו כי הורים עשויים לפתח אמונות עיקשות אודות המצב הפגיע של ילדיהם, למרות החלמה מלאה ממחלה. תפיסה זו, הקרויה The Vulnerable Child Syndrome לעיתים קרובות מובילה הורים להגביל את ילדיהם מהשתתפות בפעילויות גופניות בשלב מאוחר יותר בחיים בשל “בעיות לבביות”.
אבחנת-יתר עשויה להתרחש גם כאשר מתקבל לחדר המיון ילד עם חבלת ראש מבודדת. על הרופא להחליט אם יש להשלים בדיקת CT לזיהוי שבר או דמם, בפרט דימום איטי שבמידה ולא-יאובחן, עלול להוביל לתוצאות קטלניות. עם זאת, השימוש בבדיקות CT מצוי במגמת ירידה בשל חשש מפני ממאירויות משנית לחשיפת-יתר לקרינה.
מהערכת הרשומות הרפואיות של 300,000 ילדים שטופלו בשל חבלת ראש מבודדת ב-34 בתי חולים ברחבי ארצות הברית בין 2003-2015, עלה כי השימוש בבדיקות הדמיה, כולל בדיקות CT, הגיעה לשיא של כ-40% בשנת 2008, אך ירד ל-25% בשנת 2015.
היארעות שברי גולגולת ודימומים ירדה במהלך תקופת המחקר, בעיקר לאחר 2008. ירידות אלו לוו בירידה בשיעור האשפוזים וניתוחים נוירו כירורגיים, שוב בעיקר לאחר 2008.
שיעור הביקורים החוזרים בשבוע לאחר האירוע היה נמוך מאוד במהלך תקופת המחקר. שיעורי התמותה וליקוי נוירולוגי ממושך היו נמוכים מאוד בילדים אלו. במילים אחרות, הפחתת בדיקות ההדמיה לוותה בירידה בזיהוי אבנורמליות וירידה בהתערבויות, ללא עדות לנזק למטופלים.
לחץ מצד המטופלים ומצד בני המשפחה “לעשות משהו” במידה וסבורים כי הילד חולה מצוטט לעיתים קרובות כגורם העיקרי המוביל לאבחנת-יתר, כמו גם לחץ עמיתים, או לכל הפחות, חשש מפני הצטיירות כרופא לא-כשיר במידה ולא נעשה דבר. חששות מפני תביעת רשלנות לעיתים קרובות מהוות גורם מרכזי המוביל לבדיקות-יתר וטיפול-יתר.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-PAS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!