ההשפעה של לחץ דם גבוה בגיל מבוגר על מבנה ותפקוד המוח (Neurology)

מתוצאות מחקר חדש, המבוסס על בדיקות לאחר המוות, עולה כי לחץ דם סיסטולי גבוה יותר בגיל מבוגר נקשר עם שכיחות גבוהה יותר של אוטמים מוחיים וסמנים רבים יותר למחלת אלצהיימר, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש יולי בכתב העת Neurology.

השערת המחקר הייתה כי לחץ דם גבוה בגיל מבוגר מלווה בפתולוגיות מוחיות הנפוצות בגיל מבוגר, בפרט מחלה צרברווסקולארית ושינויים נוירו-דגנרטיביים. להערכת השערה זו, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 1,288 משתתפים ממחקרי עוקבה פרוספקטיביים להערכת הזדקנות, כולל Religious Order Study, Rush Memory and Aging Project ו-Minority Aging Research Study.

מדידות לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי הושלמו כל שנה (מעקב ממוצע של שמונה שנים). בדיקות נוירו-פתולוגיות לאחר המוות תיעדו מחלות של זקנה וניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין לחץ הדם בגיל מבוגר ובין פתולוגיות במערכת העצבים.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 88.6 שנים, עם לחץ דם סיסטולי ממוצע של 134 מ”מ כספית ולחץ דם דיאסטולי ממוצע של 71 מ”מ כספית.

הסיכויים לאוטמים מוחיים היו גבוהים יותר בקרב משתתפים עם לחץ דם סיסטולי ממוצע גבוה יותר. באופן ספציפי, באדם עם לחץ דם סיסטולי גבוה בסטיית תקן אחת מעל הממוצע (147 לעומת 134 מ”מ כספית) תועדה עליה של 46% בסיכויים לאוטם מוחי אחד לפחות, וסיכוי גבוה ב-46% לאוטם מוחי גס, לצד עליה של 36% בסיכוי למיקרו-אוטמים מוחיים. יתרה מזאת, ירידה מהירה יותר בעקומת לחץ דם סיסטולי לאורך הזמן לוותה בסיכוי גבוה יותר לאוטם מוחי אחד, או יותר. מנגד, החוקרים לא זיהו קשר בין לחץ הדם הדיאסטולי הממוצע ובין אוטמים מוחיים.

מהערכת פתולוגיות אופייניות למחלת אלצהיימר בנבדקים לאחר המוות עלה קשר בין לחץ דם סיסטולי ממוצע גבוה יותר ובין מספר רב יותר של פקעיות חוטיות (Tangles), אך ללא עליה במספר הרבדים המוחיים (Plaques), או פתולוגיות אחרות. שינויים בלחץ הדם לא נקשרו באופן מובהק עם פתולוגיה אופיינית למחלת אלצהיימר.

לחץ דם סיסטולי ממוצע גבוה יותר בגיל מבוגר, כמו גם ירידה מהירה יותר בלחץ הדם הסיסטולי, לוו במספר עולה של אוטמים מוחיים, כולל אוטמים גסים ומיקרו-אוטמים. החוקרים זיהו קשר בין לחץ דם סיסטולי ובין מחלת אלצהיימר, בפרט פקעיות חוטיות.

Neurology. Published online July 11, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה