בוטוקס יעיל יותר מ-Topiramate למניעת מיגרנה כרונית (מתוך כנס ה-AHS)

כאב ראש מיגרנה

מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AHS (American Headache Society), עולה כי OnabotuliniumtoxinA (בוטוקס) הינו טיפול יעיל יותר, הנסבל טוב יותר, עם שיפור תפקודי טוב יותר במניעת מיגרנה כרונית, בהשוואה לטיפול ב- Topiramate(טופמקס).

מחקר FORWARD אינו המחקר הראשון להערכת הטיפול בבוטוקס להקלה על מיגרנה. חלק מהמחקרים הקודמים היו פחות משכנעים, כולל סקירה משנת 2011 של שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, ממנה עלה כי חלה ירידה קלה במיגרנה כרונית עם טיפול זה. מטה-אנליזה של העדויות הזמינות פורסמה לאחר שנה בכתב העת JAMA והצביעה על תועלת קטנה-עד-בינונית של הרעלן, בהשוואה לפלסבו, בטיפול במיגרנה כרונית.

בשנת 2016, איגוד ה-American Academy of Neurology עדכן את ההנחיות בנושא טיפול ברעלני בוטוליניום במחלות נוירולוגיות והמומחים קבעו כי בוטוקס הינו טיפול יעיל ויש להציע זאת להגדלת מספר ימים ללא כאבי ראש (עדויות בדירוג A) והינו ככל הנראה טיפול יעיל ויש לשקול זאת לשיפור איכות החיים הבריאותית (עדויות בדירוג B) בחולים עם מיגרנה כרונית.  בנוסף, נקבע כי בוטוקס הינו טיפול לא-יעיל ואין להציעו לטיפול במקרים של מיגרנה אפיזודית (עדויות בדירוג A), והינו ככל הנראה טיפול לא-יעיל לכאבי ראש על-רקע דחק (עדויות בדירוג B). מנתונים לאחר-שיווק עלה כי בוטוקס הינו טיפול יעיל למניעת מיגרנה כרונית.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי בן 36 שבועות, להשוואה ראש בראש בין טיפול בבוטוקס ובין Topiramate. חולים בקבוצת הטיפול בבוטוקס טופלו בזריקה במינון 155 יחידות, בשלושה מחזורים במרווח של 12 שבועות, או ב- Topiramate במינון שהועלה עד למינון המאושר לאורך 12 שבועות, ולאחר מכן המשיכו במינון של 50-100 מ”ג ביום עד לשבוע 36.

מההשוואה אל מול מדדי הבסיס של שאלון PHQ-9 (Patient Health Questionnaire), הטיפול בבוטוקס לווה בשיפור משמעותי בתסמיני דיכאון, בהשוואה ל-Topiramate, לאחר 36 שבועות. המדדים הממוצעים עמדו על 4.4 בקבוצת הטיפול בבוטוקס, לעומת 7.1 בקבוצת הטיפול ב- Topiramate.

החוקרים גם השוו את התפקוד הקוגניטיבי עלבסיס מדד COWAT (Controlled Oral Word Association Test) ומצאו כי הרעלן לווה בעליה קטנה במדדים אלו, עדות לשטף קוגניטיבי/מילולי טוב יותר, מממוצע של 1.2 לאחר 12 שבועות ל-2.8 לאחר 36 שבועות. מנגד, מדדי COWAT ירדו ב-2.8 נקודות בקבוצת הטיפול ב- Topiramate כבר לאחר 12 שבועות, רמז לשינויים קוגניטיביים בשלב מוקדם לאחר התחלת טיפול ב- Topiramate.

עוד עולה מהנתונים כי רק 19% מהמטופלים ב- Topiramate השלימו את 36 שבועות המחקר, זאת בהשוואה ל-82% מהחולים בקבוצת הטיפול בבוטוקס. שיעורי הפסקת הטיפול הגבוהים בקבוצת Topiramate לא אפשרו השוואת מדדי COWAT לאחר 36 שבועות. הסיבות העיקריות לפרישה מהמחקר כללו חוסר-יעילות של הטיפול (5% מהמטופלים בבוטוקס ו-19% מהמטופלים ב- Topiramate). שיעורי הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי היה גם כן נמוך יותר בקבוצת הטיפול בבוטוקס (4% לעומת 51%).

עם זאת, חולים שהצליחו להמשיך בטיפול ב- Topiramate נטו לתוצאות טובות יותר. מבין 25 החולים שהשלימו את הטיפול ב- Topiramate, ב-17 חולים תועדה ירידה של לפחות 50% במספר הימים עם כאב ראש.

שיעור החולים שטופלו בבוטוקס ודיווחו על אירוע חריג אחד לפחות, עמד על 45%, זאת בהשוואה ל-77% מהמטופלים ב- Topiramate. החוקרים מדווחים כי אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי תועדו ב-17% ו-69% מהמשתתפים, בהתאמה.

מתוך כנס ה-AHS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה