מה בין הפרעות מטבוליזם שומנים ובין מחלת אלצהיימר? (מתוך כנס ה-AAIC)

מנתונים חדשים עולה כי ייתכן קשר בין הפרעות במטבוליזם שומנים ובין מחלת אלצהיימר, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-AAIC (Alzheimer’s Association International Conference).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכבד הינו סוג של מפעל המייצר פלסמלוגנים, הארוזים בתוך ליפו פרוטאינים ומועברים למוח. ההנחה שלהם הייתה כי בחולי אלצהיימר יש כמות לא-מספקת של פלסמלוגנים אלו בכדי לתמוך בתפקוד תקין של המוח. לפסמלוגנים תכונות ייחודיות, כולל בקרת תפקודי ממברנות במוח ובאתרים אחרים. החוקרים מציינים כי שומנים אלו חשובים לתפקוד סינפסה, כולל שחרור נוירו-טרנסמיטורים ושינויים בתפקוד סינפסה.

במסגרת המחקר אספו החוקרים דגימות דם מ-1,545 משתתפים במחקר Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative. המשתתפים אובחנו עם מחלת אלצהיימר, ליקוי קוגניטיבי קל או תפקוד קוגניטיבי תקין, והיו בגיל, מין ורמת השכלה דומים. החוקרים בחנו גם דגימות מ-112 משתתפים עם מחלת אלצהיימר, ליקוי קוגניטיבי קל או תפקוד קוגניטיבי תקין ממרכז Penn Alzheimer’s Disease Center.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על מדדים של פלסמלוגנים שונים. על-בסיס מחקר קודם, הם בחנו פלסמלוגנים המכילים DHA ו-EPA, חומצות שומן אומגה-שלוש אחרות וחומצות שומן אומגה-שש.

מהנתונים עלה כי רמות נמוכות של מדדי פלסמלוגנים נקשרו בקשר מובהק עם סיכוי מוגבר למחלת אלצהיימר וליקוי קוגניטיבי קל בשני המדגמים. כמו כן, זוהה קשר בין רמות נמוכות ובין רמות בנוזל שדרה של חלבון טאו, סמן למחלת אלצהיימר, ועם היחס של חלבוני טאו לעמילואיד ביתא בנושא השדרה, בשני המדגמים.

באופן כללי, הדפוסים העידו כי הרמות היו הנמוכות ביותר בחולים עם מחלת אלצהיימר, לאחריהם היו אלו עם ליקוי קוגניטיבי קל ולאחר מכן אנשים בריאים.

למרות שהחוקרים לא חישבו יחסי סיכויים, במידה ומחשבים את כל הממצאים יחדיו, כל אדם מתחת ל-20% העליונים מצוי בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר. ככל הנראה, מדובר ברמה בעלת חשיבות ביולוגית.

החוקרים לא זיהו קשר בין מדדי פלסמלוגנים ובין עמילואיד ביתא בלבד באף אחד מהמדגמים.

מומחים בתחום מוסיפים כי מעבר למחלת אלצהיימר רמות נמוכות של פלסמלוגנים עשויות להיות קשורות עם מחלות נוירו-דגנרטיביות אחרות, דוגמת מחלת פרקינסון.

מתוך כנס ה-AAIC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה