משרד הבריאות מעדכן כי בדיקות מעבדה אימתו נוכחות לפטוספירוזיס (”עכברת”) במס’ מטופלים שהיו חשודים בהידבקות

הודעת משרד הבריאות

משרד הבריאות פועל להתחקות אחרי מקור המחלה, שככל הנראה נמצא בעדרי בקר שהיו באזור.

מעבדת הייחוס במכון למחקר ביולוגי מבצעת את כל הבדיקות ללפטוספירוזיס “עכברת”.

היום אומתה *תוצאה חיובית* בהדבקה במחלת לפטוספירוזיס (?עכברת?) בדגימות ממספר חולים חשודים.

משרד הבריאות שב ומרגיע את הציבור, ומבקש להקפיד לקרוא את ההנחיות של המשרד שנשארות כפי שהן.

סימני המחלה האופייניים דומים למחלת השפעת: חום, כאבי ראש, כאבי שרירים. עם זאת בחלק מהחולים תיתכן פגיעה בתפקודי כבד וכליה .

משרד הבריאות ממשיך בבדיקת האירוע ויוציא הנחיות לצוותים הרפואיים.

המשרד נמצא בקשר שוטף עם כל הגורמים הרלוונטיים והוא ממשיך לעקוב אחרי אזורי התחלואה ובמידה יאותר חשד לאזורי חשיפה נוספים, יצאו הנחיות נוספות לציבור.

הנחיות לציבור:

  • חולים שטבלו במימי הנחלים זאכי, יהודייה, משושים וזויתן החל מתאריך 1.7.18, עם חום מעל 38 מעלות שהתפתח פחות מ-3 שבועות לאחר הטבילה מתבקשים לפנות לרופא המשפחה.
  • מי שטבל באחד או יותר מהנחלים ואינו סובל ממחלת חום או סימני מחלה אחרים אינו צריך לפעול.
  • משרד הבריאות מזהיר שלא לטבול בנחלים זכי, יהודיה, משושים זוויתן עד להודעה חדשה
  • שאלות ותשובות:

    מה זו עכברת?

    עכברת זו מחלה זיהומית המכונה לפטוספירוזיס. זו מחלה שמועברת לבני אדם מבעלי חיים וישנם יותר ממיליון מקרי תחלואה בעולם בשנה, בעיקר במדינות עולם שלישי. בישראל המחלה נדירה יחסית, עם ממוצע של 10 מקרים בשנה.

    מאיפה זה מגיע?

    המחלה נמצאת אצל חלק מבעלי החיים שמפרישים את החיידק דרך השתן.

    בעלי החיים  העיקריים שמפיצים את המחלה הם המכרסמים ובעיקר העכברים ומכאן שמה של המחלה.

    גם חיות כמו פרות וכלבים יכולות להפיץ את המחלה.

    מי בדרך כלל נדבק במחלה?

    עכברת זו מחלה תעסוקתית מי שנדבק בה הם בדרך כלל וטרינרים או עובדי משק שעובדים עם בעלי חיים וחשופים אליהם, כמו גם אנשים שמטפלים במערכות ביוב ושפכים.

    בשנים האחרונות יש דיווחים על תחלואה הקשורה לתיירות במקורות מים בהם היו הפרשות של בעלי חיים.

    מהם התסמינים של המחלה?

    התסמינים הם: חום, כאב ראש, חולשה, כאב שרירים, כאב גב, בעיות במערכת העיכול, עייפות ותשישות. פעמים רבות התסמינים מזכירים שפעת.

    בחלק קטן מהחולים המחלה עלולה להסתבך ולגרום לאי ספיקת כליות, לפגיעה בכבד ולדלקת קרום המוח .

    על פי רוב, התסמינים מופיעים בין שבוע לשבועיים לאחר החשיפה לחיידק. במקרים חריגים התסמינים יופיעו לאחר שלושה ימים או שלושה שבועות.

    כל מי שרחץ במקורות המים האלו יחלה?

    ממש לא. רוב האנשים שנחשפים לחיידק לא יפתחו מחלה. ואלו שכן יפתחו מחלה עם תסמינים קלים .

    רק במיעוט המקרים התסמינים הופכים להיות קשים ומסוכנים. לא כל מקרה חשיפה לחיידק מסתיים במוות.

    האם המחלה מדבקת? מותר לשהות ליד אדם חולה?

    ההדבקה היא רק בחשיפה להפרשות, בעיקר לשתן, ולכן אין סכנה אמיתית בהדבקה בין אדם לאדם.

    באיזה נחלים נמצא החיידק? האם שאר הנחלים בטוחים?

    הנחלים שאסורים ברחצה הם זאכי, יהודייה, משושים וזוויתן. שאר הנחלים ברמת הגולן לא דווחו מקרי תחלואה. בכל מקרה יש לשים לב לשילוט במקום.

    אם הייתי בנחלים האלו החל מה 1 ביולי, אני חייב להיבדק?

    לא. רק אם נכנסת למים לפרק זמן ממושך ובשלושת השבועות האחרונים סבלת מחום, מומלץ ללכת לרופא המשפחה ולעדכן אותו.

    מי שלא סבל מחום, אין צורך להיבדק ואין צורך להיכנס לפאניקה.

    מה הטיפול שמקבלים החולים?

    הטיפול באנטיביוטיקה ניתן בכדורים או דרך הווריד. אין חובה באשפוז בכל המקרים ואפשר לקבל טיפול ולהשתחרר הביתה.

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

      האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

      פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

    • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

      מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

      מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

    • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

      CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

      טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

    • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

      ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

      ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

    • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

      הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

      בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

    • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

      ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

      התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה