למשרד הבריאות אין מידע על שיעורי התחסנות לפי יישובים (דהמרקר)

ע”פ כתבה מדהמרקר,  למשרד הבריאות אין מאגר מידע לשיעור החיסונים ע”פ יישובים , מידע שהיה מאפשר זיהוי איזורים שבהם יש “כיסי התנגדות” לחיסונים שונים ויכולת להיערכות אימונולוגית בהתאם.

מבחינת תחלואה בחצבת,  שתי האיזורים עם השכיחות הגבוהה ביותר השנה הם של נפת צפת ונפת פתח תקוה – שבהן אובחנו 68 מקרים של חצבת; אחריהן מחוז ירושלים עם 44 מקרים; 27 מקרים במחוז תל אביב; ו-27 בנפת עכו.  להתפרצויות איזוריות אלה יש ככל הנראה קשר לשיעור ההתחסנות באותן נפות.

לאור זאת שלא קיים דיווח רשמי מסודר על שיעורי ההתחסנות בחתך לפי יישובים,  התנועה לחופש המידע עומדת להגיש עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע, בדרישה שמשרד הבריאות יפיק ויפרסם את הנתונים.

ביולי ביקשה התנועה לחופש המידע ממשרד הבריאות את שיעור המחוסנים לפי יישובים ולפי סוג החיסון. לפי ראשי האירגון, המידע שסיפק המשרד כלל רק את שיעור המחוסנים לפי מחוזות ונפות, אך לא לפי יישובים. וגם המידע שהתקבל לפי נפות היה חלקי בלבד, וכלל נתוני כיסוי החיסוני  רק לגבי ילדים שנולדו ב-2014 (בני שלוש) וביקרו לפחות פעם אחת בטיפת חלב של משרד הבריאות, עיריות ירושלים, תל אביב או קופת חולים לאומית. נתון זה מייצג 75% מילדי ישראל.

כלומר,  למשרד הבריאות אין את הנתונים המלאים על שיעור המחוסנים ומכיוון שהנתונים אינם כוללים  את הילדים שמעולם לא הגיעו לטיפות החלב להתחסן, סביר להניח ששיעור הלא?מחוסנים גבוה יותר.

גם בקשת דהמרקר ממשרד הבריאות לקבל נתוני התחסנות בחתך של יישובים קיבלה תשובה שקבלת נתונים אלה בעייתית בשלב זה.

דהמרקר מצטטים בכתבה את ד”ר בן הורוביץ, המנהל המקצועי של עמותת “מדעת” העוסקת בקידום בריאות הציבור בתחומי הטיפול הרפואי והרפואה המונעת, האומר:   “ב-2014 כתב מבקר המדינה בדו”ח על כך שמשרד הבריאות חייב להשלים את ההיערכות שלו וליצור מאגר רישום חיסונים לאומי בישראל. מאז פנינו שלוש פעמים למשרד הבריאות וביקשנו נתונים במיפוי לפי יישובים. זה החתך הכי פשוט. בתגובה השיבו לנו כי מדובר במשימה מורכבת, שהרישום נעשה ידנית ושאי?אפשר לספק נתונים לפי יישובים כי זה מורכב מדי. היינו בהלם שרישום חשוב כל כך נעשה באופן ידני. בשגרה חשוב לדעת מהו הכיסוי החיסוני הקיים בכל מקום, כדי לדעת איך לבנות תוכנית בריאות ציבורית מהימנה שנשענת על נתונים, ולדעת איפה לחזק את טיפת חלב, ואיפה יש בעיה של הסברה או של תשתיות. נפות ומחוזות הם מקומות גדולים – למשל, מחוז ירושלים מכיל המון יישובים. אולי יש אזור מאוד חזק ששם כולם מתחסנים ואזור מאוד חלש שבו בקושי מתחסנים? זה סופר?בעייתי לבנות תוכנית בריאות ציבורית טובה בלי מידע. המידע חייב להיות דיגיטלי, לפי יישובים, ושקוף לציבור“.

כמובן שלמידע זה בעת התפרצויות מחלות כמו חצבת עשוי להיות שימוש חיוני וחשוב.

לכתבה בדהמרקר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה