הערכת היקף האשפוזים החוזרים בתוך חודש לאחר אירוע מוחי (JAMA Network Open)

שבץ

מסקר ארצי חדש עולה כי שיעור האשפוזים החוזרים מכל-סיבה, בתוך 30 ימים לאחר אירוע מוחי, מצוי במגמת ירידה. עם זאת, שיעור האשפוזים החוזרים עקב אירוע מוחי שני או סיבוך על-רקע האירוע הראשוני, אינו מצוי במגמת ירידה ולרוע המזל, בחלק מהמקרים אף מדובר במגמת עליה.

במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Network Open, החוקרים ביקשו לספק הערכה ארצית בארצות הברית ולהעריך את המגמות של אשפוזים חוזרים לבית החולים בתוך 30 ימים, כולל אשפוזים מתוכננים, אשפוזים שניתן היה למנוע ואשפוזים מכל-סיבה, בקרב חולים לאחר אירוע מוחי איסכמי והמורגי; לבחון את הקשר בין נפח השחרורים מבית החולים של מקרי אירוע מוחי, מצב האקדמיה ואשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים; ולזהות את הסיבות לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים ולבחון את הקשר בין אשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים עם התמותה, משך אשפוז ועלות טיפול בחולים לאחר אירוע מוחי.

מדגם המחקר כלל 2,078,854 חולים בגיל ממוצע של 70 שנים, עם אבחנה עיקרית בשחרור של דימום תוך-מוחי, אירוע מוחי איסכמי חד, או דימום תת-עכבישי.

שיעור האשפוזים החוזרים בתוך 30 ימים היה הגבוה ביותר בחולים עם דימום תוך-מוחי (13.70%), לאחריו היו חולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (12.44%) וחולים עם דימום תת-עכבישי (11.48%). בממוצע, תועדה ירידה שנתית של 3.3% בשיעור האשפוזים בין 2010 ו-2014, אשר הייתה מובהקת סטטיסטית בתקופת הבדיקה (יחס סיכויים של 0.96). בחולים ששוחררו מבתי חולים לא-אוניברסיטאיים עם נפח שחרור גבוה של מקרי אירוע מוחי, תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים, כאשר שתי הסיבות המובילות לאשפוז חוזר כללו מחלה צרברווסקולארית חדה ואלח דם.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אשפוזים חוזרים עשויים לשמש כמדד איכות תפקוד בתי חולים וכי מגמת שינוי של 3.3% עשוי לשמש להערכת התועלת של גישות לצמצום אשפוזים חוזרים.

JAMA Network Open. 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Society of Cardiology עולה כי טיפוס מדרגות מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב. הסקירה כללה תשעה מחקרים עם נתונים אודות 480,520 משתתפים והחוקרים השלימו ניתוח של חמישה מחקרים עם 455,649 משתתפים במטרה לקבוע את הקשר בין טיפוס מדרגות ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב […]

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה