ממצאי מחקר נוסף תומכים בקשר בין הפלרה ל-ADHD אך משה”ב טוען שהממצאים אינם רלבנטיים לישראל בשל שיטת ההפלרה השונה (הארץ, Environment International)

מחקר חדש, נוסף, מצא קשר בין חשיפה להפלרה בתקופת ההיריון לסיכון מוגבר ל-ADHD ביילודים.

במחקר בוצעה מדידה של רמות פלואוריד בשתן בקרב 213 נשים בהיריון החיות במקסיקו סיטי אשר נכללו במחקר העוקבה ELEMENT  של נשים בהיריון.

נמצא שרמות גבוהות יותר פלואוריד בשתן היו קשורות עם יותר סימפטומים של ADHD בצאצאים בגיל בית הספר. החשיפה לפלואוריד בהיריון הייתה קשורה הכי הרבה עם ציונים התנהגותיים של חוסר קשב אך לא להיפראקטיביות ואימפולסיביות .

ממצאים אלה לדעת החוקרים מחזקים את העדויות הקיימות המצביעות על ההשפעות הנוירולוגיות השליליות של חשיפה מוקדמת לפלואוריד.

Environment International, Volume 121, Part 1,December 2018, Pages 658-666

כידוע, בישראל, לאחר הפסקה קצרה בהפלרה בתקופת שרת הבריאות הקודמת, מתבצעת הפלרה. לבקשת “הארץ” שדיווח על המחקר, משרד הבריאות הגיב לממצאים כך :

 “חשוב להדגיש כי קיימות מדינות שמעשירות בפלואוריד באמצעות מלח (כמו מקסיקו). בישראל, כמו בארה?ב ובקנדה, מדובר בהפלרה של מי שתייה בלבד. לכן ממצאי המחקר במקסיקו אינם מתאימים להסקת מסקנות בישראל. המחקר הזה ומחקרים קודמים בנושא מוכרים למשרד הבריאות ונדונו בוועדה המייעצת למי שתייה שהתקיים בנובמבר 2017. 

ממצאי המחקר חשובים, אך לא משנים את העמדה המקצועית של משרד הבריאות בנושא ההפלרה. הם בדקו את הקשר בין ריכוז של פלואוריד בשתן של נשים הרות ובין השפעות על התפתחות העובר. היות שצריכת פלואוריד באוכלוסייה שבה מדובר מבוססת על מלח, לא ניתן ללמוד מהמחקרים על קשר בין צריכת פלואוריד במי שתייה ובין השפעות על העובר המתפתח. במחקר לא הוצגו נתונים על יוד במלח, אשר יכול להשפיע על הקשר שהתגלה בין פלואוריד וקוגניציה. כמו כן, המחקר בקנדה לא בחן השפעות חיוביות או שליליות על התפתחות העובר“.

לכתבה ב”הארץ”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    לאורך שני העשורים נרשמה עליה בשיעור מקרי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית וכעת מדובר בסיבה השניה בשכיחות לתמותה לאחר תאונות באוכלוסייה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-National Collegiate Athletic Association שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine. החוקרים בחנו את נתוני התמותה בין השנים 2002 ו-2022 והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת שינויים […]

  • טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    טיפוס מדרגות מפחית את הסיכון לתמותה (מתוך כנס ה-ESC)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Society of Cardiology עולה כי טיפוס מדרגות מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלות לב. הסקירה כללה תשעה מחקרים עם נתונים אודות 480,520 משתתפים והחוקרים השלימו ניתוח של חמישה מחקרים עם 455,649 משתתפים במטרה לקבוע את הקשר בין טיפוס מדרגות ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה