הצצה ראשונה להנחיות האירופאיות החדשות לטיפול בלחץ דם גבוה ניתנה במהלך כנס ה-European Society of Hypertension. מדובר בשיתוף פעולה מטעם ה-ESC (European Society of Cardiology) וה-ESH (European Society of Hypertension). ההנחיות מספקות המלצות לרופאים ברחבי אירופה בנוגע לאבחנה של יתר לחץ דם, הערכת הסיכון, מתי וכיצד לטפל ביתר לחץ דם ולהפחית את הסיכון של המטופלים, עם המלצות בנושאי אורחות חיים וטיפול תרופתי.

להלן עשרת הנושאים העיקריים המפורטים בהנחיות:

1)     הגדרת יתר לחץ דם: יתר לחץ דם מוגדר כעליה קבועה בלחץ דם במרפאה עם לחץ דם סיסטולי של 140 מ”מ כספית ומעלה או לחץ דם דיאסטולי של 90 מ”מ כספית ומעלה, המקביל לממוצע לחץ דם בניטור אמבולטורי במשך 24 שעות של 130/80 מ”מ כספית ומעלה, או ניטור לחץ דם ביתי ממוצע של 135/85 מ”מ כספית ומעלה.

2)     בדיקות סקר ואבחנה של יתר לחץ דם: יש לבסס תכניות סקירה בכדי להבטיח מדידת לחץ דם במרפאה בכל המבוגרים, לפחות כל חמש שנים, ולעיתים קרובות יותר באלו עם לחץ דם תקין-גבוה. כאשר עולה חשד לאבחנת יתר לחץ דם, יש לאשר זאת באמצעות מדידות חוזרות במרפאה, לאורך מספר ביקורים, או באמצעות ניטור לחץ דם מחוץ למרפאה, בין אם באמצעות הולטר לחץ דם או ניטור ביתי.

3)     מתי לשקול טיפול תרופתי ליתר לחץ דם: במבוגרים עם יתר לחץ דם בדרגה 1 (לחץ דם במרפאה בטווח 140-159/90-99 מ”מ כספית) עד גיל 80 שנים, יש מקום לטיפול תרופתי במידה ולחץ הדם אינו מאוזן לאחר ניסיון התערבות לשינוי אורחות חיים בלבד. בחולים בסיכון גבוה עם יתר לחץ דם בדרגה 1, או בחולים עם יתר לחץ דם בדרגות גבוהות יותר (דוגמת יתר לחץ דם בדרגה 2; 160/100 מ”מ כספית ומעלה), יש להתחיל בטיפול תרופתי בשילוב עם שינויי אורחות חיים.

4)     שיקולים חשובים בחולים קשישים ובתשושי נפש: בחולים מעל גיל 80 שנים, שעדיין לא קיבלו טיפול לאיזון לחץ דם, יש לשקול טיפול לאיזון לחץ דם בנוכחות מדידות לחץ דם סיסטולי במרפאה של 160 מ”מ כספית ומעלה. תשישות-נפש, מוגבלות בתפקוד וצפי תועלת הטיפול ישפיעו על ההחלטה לטיפול בחולים מעל גיל 80 שנים, על-בסיס אישי.

5)     עד כמה יש להפחית את לחץ הדם?: יש להפחית את לחץ הדם הסיסטולי במרפאה ליעד של מתחת ל-140 מ”מ כספית בכל החולים המטופלים. המטרה צריכה להיות יעד לחץ דם סיסטולי מתחת ל-130 מ”מ כספית במרבית החולים, במידה והדבר נסבל. יש לשקול יעד לחץ דם סיסטולי נמוך עוד יותר באלו מתחת לגיל 65, אך לא בחולים בגילאי 65 שנים ומעלה.

6)     טיפול ביתר לחץ דם חשיבות התערבות לשינוי אורחות חיים: הטיפול ביתר לחץ דם כולל התערבויות לשינוי אורחות חיים וטיפול תרופתי. התערבויות לשינוי אורחות חיים חשובות מאחר ועשויות לדחות את הצורך בהתחלת טיפול תרופתי או מהוות תוספת חשובה לטיפול תרופתי.

7)     במרבית החולים יש להתחיל טיפול בשתי תרופות: טיפול מונותרפי לרוב אינו מתאים לחולים עם יתר לחץ דם, בעיקר כעת שיעדי לחץ הדם במרבית החולים נמוכים יותר מבעבר.

8)     גלולה יחידה לטיפול ביתר לחץ דם: היענות לקויה לטיפול ביתר לחץ דם קשורה ישירות למספר הכדורים הניתנים לחולים ומדובר בגורם תורם חשוב לשיעורים נמוכים של איזון לחץ דם.

9)     אלגוריתם טיפול פשוט: משלב מעכבי ACE או ARB עם חסם תעלות סידן או תיאזידים/משתן דמוי-תיאזידים, מהווה את הטיפול הראשוני המועדף במרבית החולים. במקרים בהם נדרשת תרופה שלישית, יש לשקול משלב מעכב ACE או ARB עם חסם תעלות סידן ותיאזיד/משתן-תלוי תיאזיד. חסמי ביתא ישמשו כאשר ישנה התוויה ספציפית יותר לטיפול, דוגמת אנגינה, מצב לאחר אוטם שריר הלב, אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, או כאשר נדרש איזון קצב לב.

10)  טיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם טיפול מעבר לאיזון לחץ דם: בחולים עם יתר לחץ דם שכיחות גבוהה של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. טיפול בסטטינים צריך לשמש בשכיחות גבוהה יותר בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית קיימת או באלו בסיכון בינוני-עד-גבוה למחלות לב וכלי דם לפי מערכת SYSTEM.  ישנה גם התוויה לטיפול נוגד-טסיות, בפרט אספירין במינון נמוך, למניעה שניונית בחולים עם יתר לחץ דם, אך אין המלצה לטיפול במסגרת מניעה ראשונית (כלומר, חולים ללא מחלות לב וכלי דם).

Eur Heart J. 2018;39(33):3007-3008

לידיעה במדסקייפ