מספר מחקרים בחנו אפשרות טיפול קצר יותר ב-Trastuzumab (הרצפטין) כנגד סרטן שד חיובי ל-HER2, במטרה להפחית את הרעילות הלבבית על-רקע הטיפול התרופתי. במחקר Short-HER, שתוצאותיו פורסמו במהלך כנס ה-ESMO (European Society for Medical Oncology) בחנו חוקרים את תוצאות הטיפול התרופתי לאורך תשעה שבועות ומצאו כי גישה זו הובילה לשיעורי הישרדות ללא-מחלה דומים לטיפול במשך שנה אחת בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם ובסיכון נמוך ובינוני, לצד רעילות לבבית פחותה, אך בקרב נשים בסיכון גבוה שיעורי ההישרדות היו גרועים יותר.
המחקר בשלב 3 כלל 1,254 נשים, אשר חולקו באקראי לטיפול בהרצפטין במשך תשעה שבועות (טיפול מקוצר) או למשך שנה אחת (טיפול ארוך).
המחקר לא ענה על התוצא העיקרי של העדר-נחיתות של הטיפול המקוצר. לאחר חציון של שש שנות מעקב, יחס הסיכון להישרדות ללא-התקדמות עמד על 1.13 (רווח בר-סמך 90% של 0.89-1.42). במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בתוצאות הטיפול המקוצר לפי דרגת הסיכון, כאשר סיכון נמוך הוגדר בנוכחות גידולים בגודל עד 2 ס”מ, ללא מעורבות קשריות לימפה (467 נשים); מחלה בסיכון גבוה הוגדרה בנוכחות גידול בכל גודל עם מעורבות של למעלה מארבע קשריות לימפה (191 נשים); מחלה בסיכון בינוני הוגדר ככל מחלה בין אלו (586 נשים).
בקרב נשים בסיכון נמוך, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר חמש שנים עמדו על 91% עם טיפול סטנדרטי ועל 92% עם טיפול מקוצר. באלו בסיכון בינוני, השיעורים המקבילים עמדו על 87% ו-88%. מנגד, בנשים עם מחלה בסיכון גבוה, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר חמש שנים עמדו על 82% עם הטיפול הסטנדרטי לעומת 64% עם הטיפול המקוצר (יחס סיכון של 1.99, רווח בר-סמך 95% של 1.18-3.36).
בקבוצת הנשים בסיכון נמוך, אירועים לבביים בדרגה 2 תועדו ב-30 נשים, אירועים לבביים בדרגה 3 תועדו ב-4 נשים ולא תועדו מקרים של אירועים חריגים בדרגה 4 בקרב אלו תחת הטיפול הסטנדרטי. מנגד, בקבוצת הטיפול המקוצר, אירועים לבביים בדרגה 2 תועדו ב-10 נשים, אירועים בדרגה 3 תועדו בשתי נשים ולא תועדו אירועים לבביים בדרגה 4. הסיכון היחסי לאירוע לבבי היה גבוה יותר עם הטיפול הממושך (סיכון יחסי של 2.85, רווח בר-סמך 95% של 1.51-5.36).
בקבוצת הנשים בסיכון בינוני, אירועים חריגים בדרגה 2, 3 ו-4 תועדו ב-28, 6 ו-0 נשים עם טיפול סטנדרטי וב-10, 2 ו-0 נשים עם טיפול קצר (סיכון יחסי של 2.79; רווח בר-סמך 95% של 1.48-5.25).
בנשים בסיכון גבוה תועדו אירועים אלו ב-10, 2 וחולה אחת, בהתאמה, עם טיפול סטנדרטי, לעומת 2, 1 ו-0 נשים עם טיפול מקוצר (סיכון יחסי של 4.29, רווח בר-סמך 95% של 1.26-14.57).
ללא תלות בתועלת מבחינת הישרדות ללא-התקדמות בנשים בסיכון נמוך ובינוני, החוקרים קובעים כי טיפול בהרצפטין במשך שנה אחת עדיין מהווה את הטיפול הסטנדרטי בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם, חיובי ל-HER2. לדבריהם, הממצאים מעידים כי מאזן סיכון-תועלת נוטה לחלוטין לטובת טיפול בהרצפטין במשך שנה אחת בנשים עם סרטן שד בסיכון גבוה.
מתוך כנס מטעם ה-ESMO
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!